| Chapter 2 |
1 | ויכלו השמים והארץ וכל־צבאם׃
|
|
2 | ויכל אלהים ביום השביעי מלאכתו אשר עשה וישבת ביום השביעי מכל־ מלאכתו אשר עשה׃
|
|
3 | ויברך אלהים את־יום השביעי ויקדש אתו כי בו שבת מכל־מלאכתו אשר־ ברא אלהים לעשות׃
|
|
4 | אלה תולדות השמים והארץ בהבראם ביום עשות יהוה אלהים ארץ ושמים׃
|
|
5 | וכל שיח השדה טרם יהיה בארץ וכל־עשב השדה טרם יצמח כי לא המטיר יהוה אלהים על־הארץ ואדם אין לעבד את־האדמה׃
|
|
6 | ואד יעלה מן־הארץ והשקה את־כל־פני־האדמה׃
|
|
7 | וייצר יהוה אלהים את־האדם עפר מן־האדמה ויפח באפיו נשמת חיים ויהי האדם לנפש חיה׃
|
|
8 | ויטע יהוה אלהים גן־בעדן מקדם וישם שם את־האדם אשר יצר׃
|
|
9 | ויצמח יהוה אלהים מן־האדמה כל־עץ נחמד למראה וטוב למאכל ועץ החיים בתוך הגן ועץ הדעת טוב ורע׃
|
|
10 | ונהר יצא מעדן להשקות את־הגן ומשם יפרד והיה לארבעה ראשים׃
|
|
11 | שם האחד פישון הוא הסבב את כל־ארץ החוילה אשר־שם הזהב׃
|
|
12 | וזהב הארץ ההוא טוב שם הבדלח ואבן השהם׃
|
|
13 | ושם־הנהר השני גיחון הוא הסובב את כל־ארץ כוש׃
|
|
14 | ושם הנהר השלישי חדקל הוא ההלך קדמת אשור והנהר הרביעי הוא פרת׃
|
|
15 | ויקח יהוה אלהים את־האדם וינחהו בגן־עדן לעבדה ולשמרה׃
|
|
16 | ויצו יהוה אלהים על־האדם לאמר מכל עץ־הגן אכל תאכל׃
|
|
17 | ומעץ הדעת טוב ורע לא תאכל ממנו כי ביום אכלך ממנו מות תמות׃
|
|
18 | ויאמר יהוה אלהים לא־טוב היות האדם לבדו אעשה־לו עזר כנגדו׃
|
|
19 | ויצר יהוה אלהים מן־האדמה כל־חית השדה ואת כל־עוף השמים ויבא אל־האדם לראות מה־יקרא־לו וכל אשר יקרא־לו האדם נפש חיה הוא שמו׃
|
|
20 | ויקרא האדם שמות לכל־הבהמה ולעוף השמים ולכל חית השדה ולאדם לא־ מצא עזר כנגדו׃
|
|
21 | ויפל יהוה אלהים תרדמה על־האדם ויישן ויקח אחת מצלעתיו ויסגר בשר תחתנה׃
|
|
22 | ויבן יהוה אלהים את־הצלע אשר־לקח מן־האדם לאשה ויבאה אל־האדם׃
|
|
23 | ויאמר האדם זאת הפעם עצם מעצמי ובשר מבשרי לזאת יקרא אשה כי מאיש לקחה־זאת׃
|
|
24 | על־כן יעזב־איש את־אביו ואת־אמו ודבק באשתו והיו לבשר אחד׃
|
|
25 | ויהיו שניהם ערומים האדם ואשתו ולא יתבששו׃
|
|