| Chapter 4 |
1 | והאדם ידע את־חוה אשתו ותהר ותלד את־קין ותאמר קניתי איש את־ יהוה׃
|
|
2 | ותסף ללדת את־אחיו את־הבל ויהי־הבל רעה צאן וקין היה עבד אדמה׃
|
|
3 | ויהי מקץ ימים ויבא קין מפרי האדמה מנחה ליהוה׃
|
|
4 | והבל הביא גם־הוא מבכרות צאנו ומחלבהן וישע יהוה אל־הבל ואל־ מנחתו׃
|
|
5 | ואל־קין ואל־מנחתו לא שעה ויחר לקין מאד ויפלו פניו׃
|
|
6 | ויאמר יהוה אל־קין למה חרה לך ולמה נפלו פניך׃
|
|
7 | הלוא אם־תיטיב שאת ואם לא תיטיב לפתח חטאת רבץ ואליך תשוקתו ואתה תמשל־בו׃
|
|
8 | ויאמר קין אל־הבל אחיו ויהי בהיותם בשדה ויקם קין אל־הבל אחיו ויהרגהו׃
|
|
9 | ויאמר יהוה אל־קין אי הבל אחיך ויאמר לא ידעתי השמר אחי אנכי׃
|
|
10 | ויאמר מה עשית קול דמי אחיך צעקים אלי מן־האדמה׃
|
|
11 | ועתה ארור אתה מן־האדמה אשר פצתה את־פיה לקחת את־דמי אחיך מידך׃
|
|
12 | כי תעבד את־האדמה לא־תסף תת־כחה לך נע ונד תהיה בארץ׃
|
|
13 | ויאמר קין אל־יהוה גדול עוני מנשוא׃
|
|
14 | הן גרשת אתי היום מעל פני האדמה ומפניך אסתר והייתי נע ונד בארץ והיה כל־מצאי יהרגני׃
|
|
15 | ויאמר לו יהוה לכן כל־הרג קין שבעתים יקם וישם יהוה לקין אות לבלתי הכות־אתו כל־מצאו׃
|
|
16 | ויצא קין מלפני יהוה וישב בארץ־נוד קדמת־עדן׃
|
|
17 | וידע קין את־אשתו ותהר ותלד את־חנוך ויהי בנה עיר ויקרא שם העיר כשם בנו חנוך׃
|
|
18 | ויולד לחנוך את־עירד ועירד ילד את־מחויאל ומחייאל ילד את־ מתושאל ומתושאל ילד את־למך׃
|
|
19 | ויקח־לו למך שתי נשים שם האחת עדה ושם השנית צלה׃
|
|
20 | ותלד עדה את־יבל הוא היה אבי ישב אהל ומקנה׃
|
|
21 | ושם אחיו יובל הוא היה אבי כל־תפש כנור ועוגב׃
|
|
22 | וצלה גם־הוא ילדה את־תובל קין לטש כל־חרש נחשת וברזל ואחות תובל־קין נעמה׃
|
|
23 | ויאמר למך לנשיו עדה וצלה שמען קולי נשי למך האזנה אמרתי כי איש הרגתי לפצעי וילד לחברתי׃
|
|
24 | כי שבעתים יקם־קין ולמך שבעים ושבעה׃
|
|
25 | וידע אדם עוד את־אשתו ותלד בן ותקרא את־שמו שת כי שת־לי אלהים זרע אחר תחת הבל כי הרגו קין׃
|
|
26 | ולשת גם־הוא ילד־בן ויקרא את־שמו אנוש אז הוחל לקרא בשם יהוה׃
|
|