| Chapter 6 |
1 | ויהי כי־החל האדם
לרב על־פני האדמה
ובנות ילדו להם׃
|
|
2 | ויראו בני־האלהים
את־בנות האדם כי
טבת הנה ויקחו להם
נשים מכל אשר
בחרו׃
|
|
3 | ויאמר יהוה
לא־ידון רוחי באדם
לעלם בשגם הוא בשר
והיו ימיו מאה
ועשרים שנה׃
|
|
4 | הנפלים היו בארץ
בימים ההם וגם
אחרי־כן אשר יבאו
בני האלהים אל־
בנות האדם וילדו
להם המה הגברים
אשר מעולם אנשי
השם׃
|
|
5 | וירא יהוה כי רבה
רעת האדם בארץ
וכל־יצר מחשבת לבו
רק רע כל־ היום׃
|
|
6 | וינחם יהוה כי־עשה
את־האדם בארץ
ויתעצב אל־לבו׃
|
|
7 | ויאמר יהוה אמחה
את־האדם אשר־בראתי
מעל פני האדמה
מאדם עד־בהמה
עד־רמש ועד־עוף
השמים כי נחמתי כי
עשיתם׃
|
|
8 | |
9 | אלה תולדת נח נח
איש צדיק תמים היה
בדרתיו את־האלהים
התהלך־נח׃
|
|
10 | ויולד נח שלשה
בנים את־שם את־חם
ואת־יפת׃
|
|
11 | ותשחת הארץ לפני
האלהים ותמלא הארץ
חמס׃
|
|
12 | וירא אלהים
את־הארץ והנה
נשחתה כי־השחית
כל־בשר את־דרכו
על־ הארץ׃
|
|
13 | ויאמר אלהים לנח
קץ כל־בשר בא לפני
כי־מלאה הארץ חמס
מפניהם והנני
משחיתם את־הארץ׃
|
|
14 | עשה לך תבת
עצי־גפר קנים תעשה
את־התבה וכפרת אתה
מבית ומחוץ בכפר׃
|
|
15 | וזה אשר תעשה אתה
שלש מאות אמה ארך
התבה חמשים אמה
רחבה ושלשים אמה
קומתה׃
|
|
16 | צהר תעשה לתבה
ואל־אמה תכלנה
מלמעלה ופתח התבה
בצדה תשים תחתים
שנים ושלשים תעשה׃
|
|
17 | ואני הנני מביא
את־המבול מים
על־הארץ לשחת
כל־בשר אשר־בו רוח
חיים מתחת השמים
כל אשר־בארץ יגוע׃
|
|
18 | והקמתי את־בריתי
אתך ובאת אל־התבה
אתה ובניך ואשתך
ונשי־בניך אתך׃
|
|
19 | ומכל־החי מכל־בשר
שנים מכל תביא
אל־התבה להחית אתך
זכר ונקבה יהיו׃
|
|
20 | מהעוף למינהו
ומן־הבהמה למינה
מכל רמש האדמה
למינהו שנים מכל
יבאו אליך להחיות׃
|
|
21 | ואתה קח־לך
מכל־מאכל אשר יאכל
ואספת אליך והיה
לך ולהם לאכלה׃
|
|
22 | ויעש נח ככל אשר
צוה אתו אלהים כן
עשה׃
|
|