| Chapter 29 |
1 | וישא יעקב רגליו וילך ארצה בני־קדם׃
|
|
2 | וירא והנה באר בשדה והנה־שם שלשה עדרי־צאן רבצים עליה כי מן־ הבאר ההוא ישקו העדרים והאבן גדלה על־פי הבאר׃
|
|
3 | ונאספו־שמה כל־העדרים וגללו את־האבן מעל פי הבאר והשקו את־הצאן והשיבו את־האבן על־פי הבאר למקמה׃
|
|
4 | ויאמר להם יעקב אחי מאין אתם ויאמרו מחרן אנחנו׃
|
|
5 | ויאמר להם הידעתם את־לבן בן־נחור ויאמרו ידענו׃
|
|
6 | ויאמר להם השלום לו ויאמרו שלום והנה רחל בתו באה עם־הצאן׃
|
|
7 | ויאמר הן עוד היום גדול לא־עת האסף המקנה השקו הצאן ולכו רעו׃
|
|
8 | ויאמרו לא נוכל עד אשר יאספו כל־העדרים וגללו את־האבן מעל פי הבאר והשקינו הצאן׃
|
|
9 | עודנו מדבר עמם ורחל באה עם־הצאן אשר לאביה כי רעה הוא׃
|
|
10 | ויהי כאשר ראה יעקב את־רחל בת־לבן אחי אמו ואת־צאן לבן אחי אמו ויגש יעקב ויגל את־האבן מעל פי הבאר וישק את־צאן לבן אחי אמו׃
|
|
11 | וישק יעקב לרחל וישא את־קלו ויבך׃
|
|
12 | ויגד יעקב לרחל כי אחי אביה הוא וכי בן־רבקה הוא ותרץ ותגד לאביה׃
|
|
13 | ויהי כשמע לבן את־שמע יעקב בן־אחתו וירץ לקראתו ויחבק־לו וינשק־ לו ויביאהו אל־ביתו ויספר ללבן את כל־הדברים האלה׃
|
|
14 | ויאמר לו לבן אך עצמי ובשרי אתה וישב עמו חדש ימים׃
|
|
15 | ויאמר לבן ליעקב הכי־אחי אתה ועבדתני חנם הגידה לי מה־משכרתך׃
|
|
16 | וללבן שתי בנות שם הגדלה לאה ושם הקטנה רחל׃
|
|
17 | ועיני לאה רכות ורחל היתה יפת־תאר ויפת מראה׃
|
|
18 | ויאהב יעקב את־רחל ויאמר אעבדך שבע שנים ברחל בתך הקטנה׃
|
|
19 | ויאמר לבן טוב תתי אתה לך מתתי אתה לאיש אחר שבה עמדי׃
|
|
20 | ויעבד יעקב ברחל שבע שנים ויהיו בעיניו כימים אחדים באהבתו אתה׃
|
|
21 | ויאמר יעקב אל־לבן הבה את־אשתי כי מלאו ימי ואבואה אליה׃
|
|
22 | ויאסף לבן את־כל־אנשי המקום ויעש משתה׃
|
|
23 | ויהי בערב ויקח את־לאה בתו ויבא אתה אליו ויבא אליה׃
|
|
24 | ויתן לבן לה את־זלפה שפחתו ללאה בתו שפחה׃
|
|
25 | ויהי בבקר והנה־הוא לאה ויאמר אל־לבן מה־זאת עשית לי הלא ברחל עבדתי עמך ולמה רמיתני׃
|
|
26 | ויאמר לבן לא־יעשה כן במקומנו לתת הצעירה לפני הבכירה׃
|
|
27 | מלא שבע זאת ונתנה לך גם־את־זאת בעבדה אשר תעבד עמדי עוד שבע־ שנים אחרות׃
|
|
28 | ויעש יעקב כן וימלא שבע זאת ויתן־לו את־רחל בתו לו לאשה׃
|
|
29 | ויתן לבן לרחל בתו את־בלהה שפחתו לה לשפחה׃
|
|
30 | ויבא גם אל־רחל ויאהב גם־את־רחל מלאה ויעבד עמו עוד שבע־שנים אחרות׃
|
|
31 | וירא יהוה כי־שנואה לאה ויפתח את־רחמה ורחל עקרה׃
|
|
32 | ותהר לאה ותלד בן ותקרא שמו ראובן כי אמרה כי־ראה יהוה בעניי כי עתה יאהבני אישי׃
|
|
33 | ותהר עוד ותלד בן ותאמר כי־שמע יהוה כי־שנואה אנכי ויתן־לי גם־ את־זה ותקרא שמו שמעון׃
|
|
34 | ותהר עוד ותלד בן ותאמר עתה הפעם ילוה אישי אלי כי־ילדתי לו שלשה בנים על־כן קרא־שמו לוי׃
|
|
35 | ותהר עוד ותלד בן ותאמר הפעם אודה את־יהוה על־כן קראה שמו יהודה ותעמד מלדת׃
|
|