| Chapter 31 |
1 | וישמע את־דברי
בני־לבן לאמר לקח
יעקב את כל־אשר
לאבינו ומאשר
לאבינו עשה את
כל־הכבד הזה׃
|
|
2 | וירא יעקב את־פני
לבן והנה איננו
עמו כתמול שלשום׃
|
|
3 | ויאמר יהוה
אל־יעקב שוב
אל־ארץ אבותיך
ולמולדתך ואהיה
עמך׃
|
|
4 | וישלח יעקב ויקרא
לרחל וללאה השדה
אל־צאנו׃
|
|
5 | ויאמר להן ראה
אנכי את־פני אביכן
כי־איננו אלי כתמל
שלשם ואלהי אבי
היה עמדי׃
|
|
6 | ואתנה ידעתן כי
בכל־כחי עבדתי
את־אביכן׃
|
|
7 | ואביכן התל בי
והחלף את־משכרתי
עשרת מנים
ולא־נתנו אלהים
להרע עמדי׃
|
|
8 | אם־כה יאמר נקדים
יהיה שכרך וילדו
כל־הצאן נקדים
ואם־כה יאמר עקדים
יהיה שכרך וילדו
כל־הצאן עקדים׃
|
|
9 | ויצל אלהים
את־מקנה אביכם
ויתן־לי׃
|
|
10 | ויהי בעת יחם הצאן
ואשא עיני וארא
בחלום והנה העתדים
העלים על־ הצאן
עקדים נקדים
וברדים׃
|
|
11 | ויאמר אלי מלאך
האלהים בחלום יעקב
ואמר הנני׃
|
|
12 | ויאמר שא־נא עיניך
וראה כל־העתדים
העלים על־הצאן
עקדים נקדים
וברדים כי ראיתי
את כל־אשר לבן עשה
לך׃
|
|
13 | אנכי האל בית־אל
אשר משחת שם מצבה
אשר נדרת לי שם
נדר עתה קום צא
מן־הארץ הזאת ושוב
אל־ארץ מולדתך׃
|
|
14 | ותען רחל ולאה
ותאמרנה לו העוד
לנו חלק ונחלה
בבית אבינו׃
|
|
15 | הלוא נכריות
נחשבנו לו כי
מכרנו ויאכל
גם־אכול את־כספנו׃
|
|
16 | כי כל־העשר אשר
הציל אלהים מאבינו
לנו הוא ולבנינו
ועתה כל אשר אמר
אלהים אליך עשה׃
|
|
17 | ויקם יעקב וישא
את־בניו ואת־נשיו
על־הגמלים׃
|
|
18 | וינהג את־כל־מקנהו
ואת־כל־רכשו אשר
רכש מקנה קנינו
אשר רכש בפדן ארם
לבוא אל־יצחק אביו
ארצה כנען׃
|
|
19 | ולבן הלך לגזז
את־צאנו ותגנב רחל
את־התרפים אשר
לאביה׃
|
|
20 | ויגנב יעקב את־לב
לבן הארמי על־בלי
הגיד לו כי ברח
הוא׃
|
|
21 | ויברח הוא
וכל־אשר־לו ויקם
ויעבר את־הנהר
וישם את־פניו הר
הגלעד׃
|
|
22 | ויגד ללבן ביום
השלישי כי ברח
יעקב׃
|
|
23 | ויקח את־אחיו עמו
וירדף אחריו דרך
שבעת ימים וידבק
אתו בהר הגלעד׃
|
|
24 | ויבא אלהים אל־לבן
הארמי בחלם הלילה
ויאמר לו השמר לך
פן־תדבר עם־יעקב
מטוב עד־רע׃
|
|
25 | וישג לבן את־יעקב
ויעקב תקע את־אהלו
בהר ולבן תקע
את־אחיו בהר
הגלעד׃
|
|
26 | ויאמר לבן ליעקב
מה עשית ותגנב
את־לבבי ותנהג
את־בנתי כשביות
חרב׃
|
|
27 | למה נחבאת לברח
ותגנב אתי
ולא־הגדת לי
ואשלחך בשמחה
ובשרים בתף
ובכנור׃
|
|
28 | ולא נטשתני לנשק
לבני ולבנתי עתה
הסכלת עשו׃
|
|
29 | יש־לאל ידי לעשות
עמכם רע ואלהי
אביכם אמש אמר אלי
לאמר השמר לך מדבר
עם־יעקב מטוב
עד־רע׃
|
|
30 | ועתה הלך הלכת
כי־נכסף נכספתה
לבית אביך למה
גנבת את־אלהי׃
|
|
31 | ויען יעקב ויאמר
ללבן כי יראתי כי
אמרתי פן־תגזל
את־בנותיך מעמי׃
|
|
32 | עם אשר תמצא
את־אלהיך לא יחיה
נגד אחינו הכר־לך
מה עמדי וקח־לך
ולא־ידע יעקב כי
רחל גנבתם׃
|
|
33 | ויבא לבן באהל
יעקב ובאהל לאה
ובאהל שתי האמהת
ולא מצא ויצא מאהל
לאה ויבא באהל
רחל׃
|
|
34 | ורחל לקחה
את־התרפים ותשמם
בכר הגמל ותשב
עליהם וימשש לבן
את־ כל־האהל ולא
מצא׃
|
|
35 | ותאמר אל־אביה
אל־יחר בעיני אדני
כי לוא אוכל לקום
מפניך כי־ דרך
נשים לי ויחפש ולא
מצא את־התרפים׃
|
|
36 | ויחר ליעקב וירב
בלבן ויען יעקב
ויאמר ללבן
מה־פשעי מה חטאתי
כי דלקת אחרי׃
|
|
37 | כי־מששת את־כל־כלי
מה־מצאת מכל
כלי־ביתך שים כה
נגד אחי ואחיך
ויוכיחו בין
שנינו׃
|
|
38 | זה עשרים שנה אנכי
עמך רחליך ועזיך
לא שכלו ואילי
צאנך לא אכלתי׃
|
|
39 | טרפה לא־הבאתי
אליך אנכי אחטנה
מידי תבקשנה גנבתי
יום וגנבתי לילה׃
|
|
40 | הייתי ביום אכלני
חרב וקרח בלילה
ותדד שנתי מעיני׃
|
|
41 | זה־לי עשרים שנה
בביתך עבדתיך
ארבע־עשרה שנה
בשתי בנתיך ושש
שנים בצאנך ותחלף
את־משכרתי עשרת
מנים׃
|
|
42 | לולי אלהי אבי
אלהי אברהם ופחד
יצחק היה לי כי
עתה ריקם שלחתני
את־עניי ואת־יגיע
כפי ראה אלהים
ויוכח אמש׃
|
|
43 | ויען לבן ויאמר
אל־יעקב הבנות
בנתי והבנים בני
והצאן צאני וכל
אשר־אתה ראה
לי־הוא ולבנתי
מה־אעשה לאלה היום
או לבניהן אשר
ילדו׃
|
|
44 | ועתה לכה נכרתה
ברית אני ואתה
והיה לעד ביני
ובינך׃
|
|
45 | ויקח יעקב אבן
וירימה מצבה׃
|
|
46 | ויאמר יעקב לאחיו
לקטו אבנים ויקחו
אבנים ויעשו־גל
ויאכלו שם על־הגל׃
|
|
47 | ויקרא־לו לבן יגר
שהדותא ויעקב קרא
לו גלעד׃
|
|
48 | ויאמר לבן הגל הזה
עד ביני ובינך
היום על־כן
קרא־שמו גלעד׃
|
|
49 | והמצפה אשר אמר
יצף יהוה ביני
ובינך כי נסתר איש
מרעהו׃
|
|
50 | אם־תענה את־בנתי
ואם־תקח נשים
על־בנתי אין איש
עמנו ראה אלהים עד
ביני ובינך׃
|
|
51 | ויאמר לבן ליעקב
הנה הגל הזה והנה
המצבה אשר יריתי
ביני ובינך׃
|
|
52 | עד הגל הזה ועדה
המצבה אם־אני
לא־אעבר אליך
את־הגל הזה
ואם־אתה לא־תעבר
אלי את־הגל הזה
ואת־המצבה הזאת
לרעה׃
|
|
53 | אלהי אברהם ואלהי
נחור ישפטו בינינו
אלהי אביהם וישבע
יעקב בפחד אביו
יצחק׃
|
|
54 | ויזבח יעקב זבח
בהר ויקרא לאחיו
לאכל־לחם ויאכלו
לחם וילינו בהר׃
|
|