| Chapter 37 |
1 | וישב יעקב בארץ מגורי אביו בארץ כנען׃
|
|
2 | אלה תלדות יעקב יוסף בן־שבע־עשרה שנה היה רעה את־אחיו בצאן והוא נער את־בני בלהה ואת־בני זלפה נשי אביו ויבא יוסף את־דבתם רעה אל־ אביהם׃
|
|
3 | וישראל אהב את־יוסף מכל־בניו כי־בן־זקנים הוא לו ועשה לו כתנת פסים׃
|
|
4 | ויראו אחיו כי־אתו אהב אביהם מכל־אחיו וישנאו אתו ולא יכלו דברו לשלם׃
|
|
5 | ויחלם יוסף חלום ויגד לאחיו ויוספו עוד שנא אתו׃
|
|
6 | ויאמר אליהם שמעו־נא החלום הזה אשר חלמתי׃
|
|
7 | והנה אנחנו מאלמים אלמים בתוך השדה והנה קמה אלמתי וגם־נצבה והנה תסבינה אלמתיכם ותשתחוין לאלמתי׃
|
|
8 | ויאמרו לו אחיו המלך תמלך עלינו אם־משול תמשל בנו ויוספו עוד שנא אתו על־חלמתיו ועל־דבריו׃
|
|
9 | ויחלם עוד חלום אחר ויספר אתו לאחיו ויאמר הנה חלמתי חלום עוד והנה השמש והירח ואחד עשר כוכבים משתחוים לי׃
|
|
10 | ויספר אל־אביו ואל־אחיו ויגער־בו אביו ויאמר לו מה החלום הזה אשר חלמת הבוא נבוא אני ואמך ואחיך להשתחות לך ארצה׃
|
|
11 | ויקנאו־בו אחיו ואביו שמר את־הדבר׃
|
|
12 | וילכו אחיו לרעות את־צאן אביהם בשכם׃
|
|
13 | ויאמר ישראל אל־יוסף הלוא אחיך רעים בשכם לכה ואשלחך אליהם ויאמר לו הנני׃
|
|
14 | ויאמר לו לך־נא ראה את־שלום אחיך ואת־שלום הצאן והשבני דבר וישלחהו מעמק חברון ויבא שכמה׃
|
|
15 | וימצאהו איש והנה תעה בשדה וישאלהו האיש לאמר מה־תבקש׃
|
|
16 | ויאמר את־אחי אנכי מבקש הגידה־נא לי איפה הם רעים׃
|
|
17 | ויאמר האיש נסעו מזה כי שמעתי אמרים נלכה דתינה וילך יוסף אחר אחיו וימצאם בדתן׃
|
|
18 | ויראו אתו מרחק ובטרם יקרב אליהם ויתנכלו אתו להמיתו׃
|
|
19 | ויאמרו איש אל־אחיו הנה בעל החלמות הלזה בא׃
|
|
20 | ועתה לכו ונהרגהו ונשלכהו באחד הברות ואמרנו חיה רעה אכלתהו ונראה מה־יהיו חלמתיו׃
|
|
21 | וישמע ראובן ויצלהו מידם ויאמר לא נכנו נפש׃
|
|
22 | ויאמר אלהם ראובן אל־תשפכו־דם השליכו אתו אל־הבור הזה אשר במדבר ויד אל־תשלחו־בו למען הציל אתו מידם להשיבו אל־אביו׃
|
|
23 | ויהי כאשר־בא יוסף אל־אחיו ויפשיטו את־יוסף את־כתנתו את־כתנת הפסים אשר עליו׃
|
|
24 | ויקחהו וישלכו אתו הברה והבור רק אין בו מים׃
|
|
25 | וישבו לאכל־לחם וישאו עיניהם ויראו והנה ארחת ישמעאלים באה מגלעד וגמליהם נשאים נכאת וצרי ולט הולכים להוריד מצרימה׃
|
|
26 | ויאמר יהודה אל־אחיו מה־בצע כי נהרג את־אחינו וכסינו את־דמו׃
|
|
27 | לכו ונמכרנו לישמעאלים וידנו אל־תהי־בו כי־אחינו בשרנו הוא וישמעו אחיו׃
|
|
28 | ויעברו אנשים מדינים סחרים וימשכו ויעלו את־יוסף מן־הבור וימכרו את־יוסף לישמעאלים בעשרים כסף ויביאו את־יוסף מצרימה׃
|
|
29 | וישב ראובן אל־הבור והנה אין־יוסף בבור ויקרע את־בגדיו׃
|
|
30 | וישב אל־אחיו ויאמר הילד איננו ואני אנה אני־בא׃
|
|
31 | ויקחו את־כתנת יוסף וישחטו שעיר עזים ויטבלו את־הכתנת בדם׃
|
|
32 | וישלחו את־כתנת הפסים ויביאו אל־אביהם ויאמרו זאת מצאנו הכר־נא הכתנת בנך הוא אם־לא׃
|
|
33 | ויכירה ויאמר כתנת בני חיה רעה אכלתהו טרף טרף יוסף׃
|
|
34 | ויקרע יעקב שמלתיו וישם שק במתניו ויתאבל על־בנו ימים רבים׃
|
|
35 | ויקמו כל־בניו וכל־בנתיו לנחמו וימאן להתנחם ויאמר כי־ארד אל־ בני אבל שאלה ויבך אתו אביו׃
|
|
36 | והמדנים מכרו אתו אל־מצרים לפוטיפר סריס פרעה שר הטבחים׃
|
|