| Chapter 43 |
1 | |
2 | ויהי כאשר כלו לאכל את־השבר אשר הביאו ממצרים ויאמר אליהם אביהם שבו שברו־לנו מעט־אכל׃
|
|
3 | ויאמר אליו יהודה לאמר העד העד בנו האיש לאמר לא־תראו פני בלתי אחיכם אתכם׃
|
|
4 | אם־ישך משלח את־אחינו אתנו נרדה ונשברה לך אכל׃
|
|
5 | ואם־אינך משלח לא נרד כי־האיש אמר אלינו לא־תראו פני בלתי אחיכם אתכם׃
|
|
6 | ויאמר ישראל למה הרעתם לי להגיד לאיש העוד לכם אח׃
|
|
7 | ויאמרו שאול שאל־האיש לנו ולמולדתנו לאמר העוד אביכם חי היש לכם אח ונגד־לו על־פי הדברים האלה הידוע נדע כי יאמר הורידו את־אחיכם׃
|
|
8 | ויאמר יהודה אל־ישראל אביו שלחה הנער אתי ונקומה ונלכה ונחיה ולא נמות גם־אנחנו גם־אתה גם־טפנו׃
|
|
9 | אנכי אערבנו מידי תבקשנו אם־לא הביאתיו אליך והצגתיו לפניך וחטאתי לך כל־הימים׃
|
|
10 | כי לולא התמהמהנו כי־עתה שבנו זה פעמים׃
|
|
11 | ויאמר אלהם ישראל אביהם אם־כן אפוא זאת עשו קחו מזמרת הארץ בכליכם והורידו לאיש מנחה מעט צרי ומעט דבש נכאת ולט בטנים ושקדים׃
|
|
12 | וכסף משנה קחו בידכם ואת־הכסף המושב בפי אמתחתיכם תשיבו בידכם אולי משגה הוא׃
|
|
13 | ואת־אחיכם קחו וקומו שובו אל־האיש׃
|
|
14 | ואל שדי יתן לכם רחמים לפני האיש ושלח לכם את־אחיכם אחר ואת־ בנימין ואני כאשר שכלתי שכלתי׃
|
|
15 | ויקחו האנשים את־המנחה הזאת ומשנה־כסף לקחו בידם ואת־בנימן ויקמו וירדו מצרים ויעמדו לפני יוסף׃
|
|
16 | וירא יוסף אתם את־בנימין ויאמר לאשר על־ביתו הבא את־האנשים הביתה וטבח טבח והכן כי אתי יאכלו האנשים בצהרים׃
|
|
17 | ויעש האיש כאשר אמר יוסף ויבא האיש את־האנשים ביתה יוסף׃
|
|
18 | וייראו האנשים כי הובאו בית יוסף ויאמרו על־דבר הכסף השב באמתחתינו בתחלה אנחנו מובאים להתגלל עלינו ולהתנפל עלינו ולקחת אתנו לעבדים ואת־חמרינו׃
|
|
19 | ויגשו אל־האיש אשר על־בית יוסף וידברו אליו פתח הבית׃
|
|
20 | ויאמרו בי אדני ירד ירדנו בתחלה לשבר־אכל׃
|
|
21 | ויהי כי־באנו אל־המלון ונפתחה את־אמתחתינו והנה כסף־איש בפי אמתחתו כספנו במשקלו ונשב אתו בידנו׃
|
|
22 | וכסף אחר הורדנו בידנו לשבר־אכל לא ידענו מי־שם כספנו באמתחתינו׃
|
|
23 | ויאמר שלום לכם אל־תיראו אלהיכם ואלהי אביכם נתן לכם מטמון באמתחתיכם כספכם בא אלי ויוצא אלהם את־שמעון׃
|
|
24 | ויבא האיש את־האנשים ביתה יוסף ויתן־מים וירחצו רגליהם ויתן מספוא לחמריהם׃
|
|
25 | ויכינו את־המנחה עד־בוא יוסף בצהרים כי שמעו כי־שם יאכלו לחם׃
|
|
26 | ויבא יוסף הביתה ויביאו לו את־המנחה אשר־בידם הביתה וישתחוו־לו ארצה׃
|
|
27 | וישאל להם לשלום ויאמר השלום אביכם הזקן אשר אמרתם העודנו חי׃
|
|
28 | ויאמרו שלום לעבדך לאבינו עודנו חי ויקדו וישתחו׃
|
|
29 | וישא עיניו וירא את־בנימין אחיו בן־אמו ויאמר הזה אחיכם הקטן אשר אמרתם אלי ויאמר אלהים יחנך בני׃
|
|
30 | וימהר יוסף כי־נכמרו רחמיו אל־אחיו ויבקש לבכות ויבא החדרה ויבך שמה׃
|
|
31 | וירחץ פניו ויצא ויתאפק ויאמר שימו לחם׃
|
|
32 | וישימו לו לבדו ולהם לבדם ולמצרים האכלים אתו לבדם כי לא יוכלון המצרים לאכל את־העברים לחם כי־תועבה הוא למצרים׃
|
|
33 | וישבו לפניו הבכר כבכרתו והצעיר כצערתו ויתמהו האנשים איש אל־ רעהו׃
|
|
34 | וישא משאת מאת פניו אלהם ותרב משאת בנימן ממשאת כלם חמש ידות וישתו וישכרו עמו׃
|
|