| Chapter 15 |
1 | וידבר יהוה אל־משה ואל־אהרן לאמר׃
|
|
2 | דברו אל־בני ישראל ואמרתם אלהם איש איש כי יהיה זב מבשרו זובו טמא הוא׃
|
|
3 | וזאת תהיה טמאתו בזובו רר בשרו את־זובו או־החתים בשרו מזובו טמאתו הוא׃
|
|
4 | כל־המשכב אשר ישכב עליו הזב יטמא וכל־הכלי אשר־ישב עליו יטמא׃
|
|
5 | ואיש אשר יגע במשכבו יכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד־הערב׃
|
|
6 | והישב על־הכלי אשר־ישב עליו הזב יכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד־ הערב׃
|
|
7 | והנגע בבשר הזב יכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד־הערב׃
|
|
8 | וכי־ירק הזב בטהור וכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד־הערב׃
|
|
9 | וכל־המרכב אשר ירכב עליו הזב יטמא׃
|
|
10 | וכל־הנגע בכל אשר יהיה תחתיו יטמא עד־הערב והנושא אותם יכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד־הערב׃
|
|
11 | וכל אשר יגע־בו הזב וידיו לא־שטף במים וכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד־הערב׃
|
|
12 | וכלי־חרש אשר־יגע־בו הזב ישבר וכל־כלי־עץ ישטף במים׃
|
|
13 | וכי־יטהר הזב מזובו וספר לו שבעת ימים לטהרתו וכבס בגדיו ורחץ בשרו במים חיים וטהר׃
|
|
14 | וביום השמיני יקח־לו שתי תרים או שני בני יונה ובא לפני יהוה אל־פתח אהל מועד ונתנם אל־הכהן׃
|
|
15 | ועשה אתם הכהן אחד חטאת והאחד עלה וכפר עליו הכהן לפני יהוה מזובו׃
|
|
16 | ואיש כי־תצא ממנו שכבת־זרע ורחץ במים את־כל־בשרו וטמא עד־הערב׃
|
|
17 | וכל־בגד וכל־עור אשר־יהיה עליו שכבת־זרע וכבס במים וטמא עד־ הערב׃
|
|
18 | ואשה אשר ישכב איש אתה שכבת־זרע ורחצו במים וטמאו עד־הערב׃
|
|
19 | ואשה כי־תהיה זבה דם יהיה זבה בבשרה שבעת ימים תהיה בנדתה וכל־ הנגע בה יטמא עד־הערב׃
|
|
20 | וכל אשר תשכב עליו בנדתה יטמא וכל אשר־תשב עליו יטמא׃
|
|
21 | וכל־הנגע במשכבה יכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד־הערב׃
|
|
22 | וכל־הנגע בכל־כלי אשר־תשב עליו יכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד־ הערב׃
|
|
23 | ואם על־המשכב הוא או על־הכלי אשר־הוא ישבת־עליו בנגעו־בו יטמא עד־הערב׃
|
|
24 | ואם שכב ישכב איש אתה ותהי נדתה עליו וטמא שבעת ימים וכל־המשכב אשר־ישכב עליו יטמא׃
|
|
25 | ואשה כי־יזוב זוב דמה ימים רבים בלא עת־נדתה או כי־תזוב על־ נדתה כל־ימי זוב טמאתה כימי נדתה תהיה טמאה הוא׃
|
|
26 | כל־המשכב אשר־תשכב עליו כל־ימי זובה כמשכב נדתה יהיה־לה וכל־ הכלי אשר תשב עליו טמא יהיה כטמאת נדתה׃
|
|
27 | וכל־הנוגע בם יטמא וכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד־הערב׃
|
|
28 | ואם־טהרה מזובה וספרה לה שבעת ימים ואחר תטהר׃
|
|
29 | וביום השמיני תקח־לה שתי תרים או שני בני יונה והביאה אותם אל־ הכהן אל־פתח אהל מועד׃
|
|
30 | ועשה הכהן את־האחד חטאת ואת־האחד עלה וכפר עליה הכהן לפני יהוה מזוב טמאתה׃
|
|
31 | והזרתם את־בני־ישראל מטמאתם ולא ימתו בטמאתם בטמאם את־משכני אשר בתוכם׃
|
|
32 | זאת תורת הזב ואשר תצא ממנו שכבת־זרע לטמאה־בה׃
|
|
33 | והדוה בנדתה והזב את־זובו לזכר ולנקבה ולאיש אשר ישכב עם־טמאה׃
|
|