| Chapter 20 |
1 | |
2 | ואל־בני ישראל תאמר איש איש מבני ישראל ומן־הגר הגר בישראל אשר יתן מזרעו למלך מות יומת עם הארץ ירגמהו באבן׃
|
|
3 | ואני אתן את־פני באיש ההוא והכרתי אתו מקרב עמו כי מזרעו נתן למלך למען טמא את־מקדשי ולחלל את־שם קדשי׃
|
|
4 | ואם העלם יעלימו עם הארץ את־עיניהם מן־האיש ההוא בתתו מזרעו למלך לבלתי המית אתו׃
|
|
5 | ושמתי אני את־פני באיש ההוא ובמשפחתו והכרתי אתו ואת כל־הזנים אחריו לזנות אחרי המלך מקרב עמם׃
|
|
6 | והנפש אשר תפנה אל־האבת ואל־הידענים לזנת אחריהם ונתתי את־פני בנפש ההוא והכרתי אתו מקרב עמו׃
|
|
7 | והתקדשתם והייתם קדשים כי אני יהוה אלהיכם׃
|
|
8 | ושמרתם את־חקתי ועשיתם אתם אני יהוה מקדשכם׃
|
|
9 | כי־איש איש אשר יקלל את־אביו ואת־אמו מות יומת אביו ואמו קלל דמיו בו׃
|
|
10 | ואיש אשר ינאף את־אשת איש אשר ינאף את־אשת רעהו מות־יומת הנאף והנאפת׃
|
|
11 | ואיש אשר ישכב את־אשת אביו ערות אביו גלה מות־יומתו שניהם דמיהם בם׃
|
|
12 | ואיש אשר ישכב את־כלתו מות יומתו שניהם תבל עשו דמיהם בם׃
|
|
13 | ואיש אשר ישכב את־זכר משכבי אשה תועבה עשו שניהם מות יומתו דמיהם בם׃
|
|
14 | ואיש אשר יקח את־אשה ואת־אמה זמה הוא באש ישרפו אתו ואתהן ולא־ תהיה זמה בתוככם׃
|
|
15 | ואיש אשר יתן שכבתו בבהמה מות יומת ואת־הבהמה תהרגו׃
|
|
16 | ואשה אשר תקרב אל־כל־בהמה לרבעה אתה והרגת את־האשה ואת־הבהמה מות יומתו דמיהם בם׃
|
|
17 | ואיש אשר־יקח את־אחתו בת־אביו או בת־אמו וראה את־ערותה והיא־ תראה את־ערותו חסד הוא ונכרתו לעיני בני עמם ערות אחתו גלה עונו ישא׃
|
|
18 | ואיש אשר־ישכב את־אשה דוה וגלה את־ערותה את־מקרה הערה והוא גלתה את־מקור דמיה ונכרתו שניהם מקרב עמם׃
|
|
19 | וערות אחות אמך ואחות אביך לא תגלה כי את־שארו הערה עונם ישאו׃
|
|
20 | ואיש אשר ישכב את־דדתו ערות דדו גלה חטאם ישאו ערירים ימתו׃
|
|
21 | ואיש אשר יקח את־אשת אחיו נדה הוא ערות אחיו גלה ערירים יהיו׃
|
|
22 | ושמרתם את־כל־חקתי ואת־כל־משפטי ועשיתם אתם ולא־תקיא אתכם הארץ אשר אני מביא אתכם שמה לשבת בה׃
|
|
23 | ולא תלכו בחקת הגוי אשר־אני משלח מפניכם כי את־כל־אלה עשו ואקץ בם׃
|
|
24 | ואמר לכם אתם תירשו את־אדמתם ואני אתננה לכם לרשת אתה ארץ זבת חלב ודבש אני יהוה אלהיכם אשר־הבדלתי אתכם מן־העמים׃
|
|
25 | והבדלתם בין־הבהמה הטהרה לטמאה ובין־העוף הטמא לטהר ולא־תשקצו את־נפשתיכם בבהמה ובעוף ובכל אשר תרמש האדמה אשר־הבדלתי לכם לטמא׃
|
|
26 | והייתם לי קדשים כי קדוש אני יהוה ואבדל אתכם מן־העמים להיות לי׃
|
|
27 | ואיש או־אשה כי־יהיה בהם אוב או ידעני מות יומתו באבן ירגמו אתם דמיהם בם׃
|
|