| Chapter 22 |
1 | |
2 | דבר אל־אהרן
ואל־בניו וינזרו
מקדשי בני־ישראל
ולא יחללו את־שם
קדשי אשר הם
מקדשים לי אני
יהוה׃
|
|
3 | אמר אלהם לדרתיכם
כל־איש אשר־יקרב
מכל־זרעכם
אל־הקדשים אשר
יקדישו בני־ישראל
ליהוה וטמאתו עליו
ונכרתה הנפש ההוא
מלפני אני יהוה׃
|
|
4 | איש איש מזרע אהרן
והוא צרוע או זב
בקדשים לא יאכל עד
אשר יטהר והנגע
בכל־טמא־נפש או
איש אשר־תצא ממנו
שכבת־זרע׃
|
|
5 | או־איש אשר יגע
בכל־שרץ אשר
יטמא־לו או באדם
אשר יטמא־לו לכל
טמאתו׃
|
|
6 | נפש אשר תגע־בו
וטמאה עד־הערב ולא
יאכל מן־הקדשים כי
אם־רחץ בשרו במים׃
|
|
7 | ובא השמש וטהר
ואחר יאכל
מן־הקדשים כי לחמו
הוא׃
|
|
8 | נבלה וטרפה לא
יאכל לטמאה־בה אני
יהוה׃
|
|
9 | ושמרו את־משמרתי
ולא־ישאו עליו חטא
ומתו בו כי יחללהו
אני יהוה מקדשם׃
|
|
10 | וכל־זר לא־יאכל
קדש תושב כהן
ושכיר לא־יאכל
קדש׃
|
|
11 | וכהן כי־יקנה נפש
קנין כספו הוא
יאכל בו ויליד
ביתו הם יאכלו
בלחמו׃
|
|
12 | ובת־כהן כי תהיה
לאיש זר הוא
בתרומת הקדשים לא
תאכל׃
|
|
13 | ובת־כהן כי תהיה
אלמנה וגרושה וזרע
אין לה ושבה
אל־בית אביה
כנעוריה מלחם אביה
תאכל וכל־זר
לא־יאכל בו׃
|
|
14 | ואיש כי־יאכל קדש
בשגגה ויסף חמשיתו
עליו ונתן לכהן
את־הקדש׃
|
|
15 | ולא יחללו את־קדשי
בני ישראל את
אשר־ירימו ליהוה׃
|
|
16 | והשיאו אותם עון
אשמה באכלם
את־קדשיהם כי אני
יהוה מקדשם׃
|
|
17 | |
18 | דבר אל־אהרן
ואל־בניו ואל
כל־בני ישראל
ואמרת אלהם איש
איש מבית ישראל
ומן־הגר בישראל
אשר יקריב קרבנו
לכל־נדריהם ולכל־
נדבותם אשר־יקריבו
ליהוה לעלה׃
|
|
19 | לרצנכם תמים זכר
בבקר בכשבים
ובעזים׃
|
|
20 | כל אשר־בו מום לא
תקריבו כי־לא
לרצון יהיה לכם׃
|
|
21 | ואיש כי־יקריב
זבח־שלמים ליהוה
לפלא־נדר או לנדבה
בבקר או בצאן תמים
יהיה לרצון כל־מום
לא יהיה־בו׃
|
|
22 | עורת או שבור
או־חרוץ או־יבלת
או גרב או ילפת
לא־תקריבו אלה
ליהוה ואשה
לא־תתנו מהם
על־המזבח ליהוה׃
|
|
23 | ושור ושה שרוע
וקלוט נדבה תעשה
אתו ולנדר לא
ירצה׃
|
|
24 | ומעוך וכתות ונתוק
וכרות לא תקריבו
ליהוה ובארצכם לא
תעשו׃
|
|
25 | ומיד בן־נכר לא
תקריבו את־לחם
אלהיכם מכל־אלה כי
משחתם בהם מום בם
לא ירצו לכם׃
|
|
26 | |
27 | שור או־כשב או־עז
כי יולד והיה שבעת
ימים תחת אמו
ומיום השמיני
והלאה ירצה לקרבן
אשה ליהוה׃
|
|
28 | ושור או־שה אתו
ואת־בנו לא תשחטו
ביום אחד׃
|
|
29 | וכי־תזבחו
זבח־תודה ליהוה
לרצנכם תזבחו׃
|
|
30 | ביום ההוא יאכל
לא־תותירו ממנו
עד־בקר אני יהוה׃
|
|
31 | ושמרתם מצותי
ועשיתם אתם אני
יהוה׃
|
|
32 | ולא תחללו את־שם
קדשי ונקדשתי בתוך
בני ישראל אני
יהוה מקדשכם׃
|
|
33 | המוציא אתכם מארץ
מצרים להיות לכם
לאלהים אני יהוה׃
|
|