| Chapter 5 |
1 | |
2 | צו את־בני ישראל וישלחו מן־המחנה כל־צרוע וכל־זב וכל טמא לנפש׃
|
|
3 | מזכר עד־נקבה תשלחו אל־מחוץ למחנה תשלחום ולא יטמאו את־מחניהם אשר אני שכן בתוכם׃
|
|
4 | ויעשו־כן בני ישראל וישלחו אותם אל־מחוץ למחנה כאשר דבר יהוה אל־ משה כן עשו בני ישראל׃
|
|
5 | |
6 | דבר אל־בני ישראל איש או־אשה כי יעשו מכל־חטאת האדם למעל מעל ביהוה ואשמה הנפש ההוא׃
|
|
7 | והתודו את־חטאתם אשר עשו והשיב את־אשמו בראשו וחמישתו יסף עליו ונתן לאשר אשם לו׃
|
|
8 | ואם־אין לאיש גאל להשיב האשם אליו האשם המושב ליהוה לכהן מלבד איל הכפרים אשר יכפר־בו עליו׃
|
|
9 | וכל־תרומה לכל־קדשי בני־ישראל אשר־יקריבו לכהן לו יהיה׃
|
|
10 | ואיש את־קדשיו לו יהיו איש אשר־יתן לכהן לו יהיה׃
|
|
11 | |
12 | דבר אל־בני ישראל ואמרת אלהם איש איש כי־תשטה אשתו ומעלה בו מעל׃
|
|
13 | ושכב איש אתה שכבת־זרע ונעלם מעיני אישה ונסתרה והיא נטמאה ועד אין בה והוא לא נתפשה׃
|
|
14 | ועבר עליו רוח־קנאה וקנא את־אשתו והוא נטמאה או־עבר עליו רוח־ קנאה וקנא את־אשתו והיא לא נטמאה׃
|
|
15 | והביא האיש את־אשתו אל־הכהן והביא את־קרבנה עליה עשירת האיפה קמח שערים לא־יצק עליו שמן ולא־יתן עליו לבנה כי־מנחת קנאת הוא מנחת זכרון מזכרת עון׃
|
|
16 | והקריב אתה הכהן והעמדה לפני יהוה׃
|
|
17 | ולקח הכהן מים קדשים בכלי־חרש ומן־העפר אשר יהיה בקרקע המשכן יקח הכהן ונתן אל־המים׃
|
|
18 | והעמיד הכהן את־האשה לפני יהוה ופרע את־ראש האשה ונתן על־כפיה את מנחת הזכרון מנחת קנאת הוא וביד הכהן יהיו מי המרים המאררים׃
|
|
19 | והשביע אתה הכהן ואמר אל־האשה אם־לא שכב איש אתך ואם־לא שטית טמאה תחת אישך הנקי ממי המרים המאררים האלה׃
|
|
20 | ואת כי שטית תחת אישך וכי נטמאת ויתן איש בך את־שכבתו מבלעדי אישך׃
|
|
21 | והשביע הכהן את־האשה בשבעת האלה ואמר הכהן לאשה יתן יהוה אותך לאלה ולשבעה בתוך עמך בתת יהוה את־ירכך נפלת ואת־בטנך צבה׃
|
|
22 | ובאו המים המאררים האלה במעיך לצבות בטן ולנפל ירך ואמרה האשה אמן אמן׃
|
|
23 | וכתב את־האלת האלה הכהן בספר ומחה אל־מי המרים׃
|
|
24 | והשקה את־האשה את־מי המרים המאררים ובאו בה המים המאררים למרים׃
|
|
25 | ולקח הכהן מיד האשה את מנחת הקנאת והניף את־המנחה לפני יהוה והקריב אתה אל־המזבח׃
|
|
26 | וקמץ הכהן מן־המנחה את־אזכרתה והקטיר המזבחה ואחר ישקה את־האשה את־המים׃
|
|
27 | והשקה את־המים והיתה אם־נטמאה ותמעל מעל באישה ובאו בה המים המאררים למרים וצבתה בטנה ונפלה ירכה והיתה האשה לאלה בקרב עמה׃
|
|
28 | ואם־לא נטמאה האשה וטהרה הוא ונקתה ונזרעה זרע׃
|
|
29 | זאת תורת הקנאת אשר תשטה אשה תחת אישה ונטמאה׃
|
|
30 | או איש אשר תעבר עליו רוח קנאה וקנא את־אשתו והעמיד את־האשה לפני יהוה ועשה לה הכהן את כל־התורה הזאת׃
|
|
31 | ונקה האיש מעון והאשה ההוא תשא את־עונה׃
|
|