| Chapter 21 |
1 | וישמע הכנעני מלך־ערד ישב הנגב כי בא ישראל דרך האתרים וילחם בישראל וישב ממנו שבי׃
|
|
2 | וידר ישראל נדר ליהוה ויאמר אם־נתן תתן את־העם הזה בידי והחרמתי את־עריהם׃
|
|
3 | וישמע יהוה בקול ישראל ויתן את־הכנעני ויחרם אתהם ואת־עריהם ויקרא שם־המקום חרמה׃
|
|
4 | ויסעו מהר ההר דרך ים־סוף לסבב את־ארץ אדום ותקצר נפש־העם בדרך׃
|
|
5 | וידבר העם באלהים ובמשה למה העליתנו ממצרים למות במדבר כי אין לחם ואין מים ונפשנו קצה בלחם הקלקל׃
|
|
6 | וישלח יהוה בעם את הנחשים השרפים וינשכו את־העם וימת עם־רב מישראל׃
|
|
7 | ויבא העם אל־משה ויאמרו חטאנו כי־דברנו ביהוה ובך התפלל אל־יהוה ויסר מעלינו את־הנחש ויתפלל משה בעד העם׃
|
|
8 | ויאמר יהוה אל־משה עשה לך שרף ושים אתו על־נס והיה כל־הנשוך וראה אתו וחי׃
|
|
9 | ויעש משה נחש נחשת וישמהו על־הנס והיה אם־נשך הנחש את־איש והביט אל־נחש הנחשת וחי׃
|
|
10 | ויסעו בני ישראל ויחנו באבת׃
|
|
11 | ויסעו מאבת ויחנו בעיי העברים במדבר אשר על־פני מואב ממזרח השמש׃
|
|
12 | |
13 | משם נסעו ויחנו מעבר ארנון אשר במדבר היצא מגבל האמרי כי ארנון גבול מואב בין מואב ובין האמרי׃
|
|
14 | על־כן יאמר בספר מלחמת יהוה את־והב בסופה ואת־הנחלים ארנון׃
|
|
15 | ואשד הנחלים אשר נטה לשבת ער ונשען לגבול מואב׃
|
|
16 | ומשם בארה הוא הבאר אשר אמר יהוה למשה אסף את־העם ואתנה להם מים׃
|
|
17 | אז ישיר ישראל את־השירה הזאת עלי באר ענו־לה׃
|
|
18 | באר חפרוה שרים כרוה נדיבי העם במחקק במשענתם וממדבר מתנה׃
|
|
19 | וממתנה נחליאל ומנחליאל במות׃
|
|
20 | ומבמות הגיא אשר בשדה מואב ראש הפסגה ונשקפה על־פני הישימן׃
|
|
21 | וישלח ישראל מלאכים אל־סיחן מלך־האמרי לאמר׃
|
|
22 | אעברה בארצך לא נטה בשדה ובכרם לא נשתה מי באר בדרך המלך נלך עד אשר־נעבר גבלך׃
|
|
23 | ולא־נתן סיחן את־ישראל עבר בגבלו ויאסף סיחן את־כל־עמו ויצא לקראת ישראל המדברה ויבא יהצה וילחם בישראל׃
|
|
24 | ויכהו ישראל לפי־חרב ויירש את־ארצו מארנן עד־יבק עד־בני עמון כי עז גבול בני עמון׃
|
|
25 | ויקח ישראל את כל־הערים האלה וישב ישראל בכל־ערי האמרי בחשבון ובכל־בנתיה׃
|
|
26 | כי חשבון עיר סיחן מלך האמרי הוא והוא נלחם במלך מואב הראשון ויקח את־כל־ארצו מידו עד־ארנן׃
|
|
27 | על־כן יאמרו המשלים באו חשבון תבנה ותכונן עיר סיחון׃
|
|
28 | כי־אש יצאה מחשבון להבה מקרית סיחן אכלה ער מואב בעלי במות ארנן׃
|
|
29 | אוי־לך מואב אבדת עם־כמוש נתן בניו פליטם ובנתיו בשבית למלך אמרי סיחון׃
|
|
30 | ונירם אבד חשבון עד־דיבן ונשים עד־נפח אשר עד־מידבא׃
|
|
31 | |
32 | וישלח משה לרגל את־יעזר וילכדו בנתיה ויירש את־האמרי אשר־שם׃
|
|
33 | ויפנו ויעלו דרך הבשן ויצא עוג מלך־הבשן לקראתם הוא וכל־עמו למלחמה אדרעי׃
|
|
34 | ויאמר יהוה אל־משה אל־תירא אתו כי בידך נתתי אתו ואת־כל־עמו ואת־ארצו ועשית לו כאשר עשית לסיחן מלך האמרי אשר יושב בחשבון׃
|
|
35 | ויכו אתו ואת־בניו ואת־כל־עמו עד־בלתי השאיר־לו שריד ויירשו את־ ארצו׃
|
|