| Chapter 31 |
1 | |
2 | נקם נקמת בני
ישראל מאת המדינים
אחר תאסף אל־עמיך׃
|
|
3 | וידבר משה אל־העם
לאמר החלצו מאתכם
אנשים לצבא ויהיו
על־מדין לתת
נקמת־יהוה במדין׃
|
|
4 | אלף למטה אלף למטה
לכל מטות ישראל
תשלחו לצבא׃
|
|
5 | וימסרו מאלפי
ישראל אלף למטה
שנים־עשר אלף
חלוצי צבא׃
|
|
6 | וישלח אתם משה אלף
למטה לצבא אתם
ואת־פינחס
בן־אלעזר הכהן
לצבא וכלי הקדש
וחצצרות התרועה
בידו׃
|
|
7 | ויצבאו על־מדין
כאשר צוה יהוה
את־משה ויהרגו
כל־זכר׃
|
|
8 | ואת־מלכי מדין
הרגו על־חלליהם
את־אוי ואת־רקם
ואת־צור ואת־חור
ואת־רבע חמשת מלכי
מדין ואת בלעם
בן־בעור הרגו
בחרב׃
|
|
9 | וישבו בני־ישראל
את־נשי מדין
ואת־טפם ואת
כל־בהמתם
ואת־כל־מקנהם
ואת־כל־חילם בזזו׃
|
|
10 | ואת כל־עריהם
במושבתם ואת
כל־טירתם שרפו
באש׃
|
|
11 | ויקחו את־כל־השלל
ואת כל־המלקוח
באדם ובבהמה׃
|
|
12 | ויבאו אל־משה
ואל־אלעזר הכהן
ואל־עדת בני־ישראל
את־השבי ואת־
המלקוח ואת־השלל
אל־המחנה אל־ערבת
מואב אשר על־ירדן
ירחו׃
|
|
13 | ויצאו משה ואלעזר
הכהן וכל־נשיאי
העדה לקראתם
אל־מחוץ למחנה׃
|
|
14 | ויקצף משה על
פקודי החיל שרי
האלפים ושרי המאות
הבאים מצבא
המלחמה׃
|
|
15 | ויאמר אליהם משה
החייתם כל־נקבה׃
|
|
16 | הן הנה היו לבני
ישראל בדבר בלעם
למסר־מעל ביהוה
על־דבר־פעור ותהי
המגפה בעדת יהוה׃
|
|
17 | ועתה הרגו כל־זכר
בטף וכל־אשה ידעת
איש למשכב זכר
הרגו׃
|
|
18 | וכל הטף בנשים אשר
לא־ידעו משכב זכר
החיו לכם׃
|
|
19 | ואתם חנו מחוץ
למחנה שבעת ימים
כל הרג נפש וכל
נגע בחלל תתחטאו
ביום השלישי וביום
השביעי אתם
ושביכם׃
|
|
20 | וכל־בגד
וכל־כלי־עור
וכל־מעשה עזים
וכל־כלי־עץ
תתחטאו׃
|
|
21 | ויאמר אלעזר הכהן
אל־אנשי הצבא
הבאים למלחמה זאת
חקת התורה אשר־
צוה יהוה את־משה׃
|
|
22 | אך את־הזהב
ואת־הכסף את־הנחשת
את־הברזל את־הבדיל
ואת־העפרת׃
|
|
23 | כל־דבר אשר־יבא
באש תעבירו באש
וטהר אך במי נדה
יתחטא וכל אשר
לא־יבא באש תעבירו
במים׃
|
|
24 | וכבסתם בגדיכם
ביום השביעי
וטהרתם ואחר תבאו
אל־המחנה׃
|
|
25 | |
26 | שא את ראש מלקוח
השבי באדם ובבהמה
אתה ואלעזר הכהן
וראשי אבות העדה׃
|
|
27 | וחצית את־המלקוח
בין תפשי המלחמה
היצאים לצבא ובין
כל־העדה׃
|
|
28 | והרמת מכס ליהוה
מאת אנשי המלחמה
היצאים לצבא אחד
נפש מחמש המאות
מן־האדם ומן־הבקר
ומן־החמרים
ומן־הצאן׃
|
|
29 | ממחציתם תקחו
ונתתה לאלעזר הכהן
תרומת יהוה׃
|
|
30 | וממחצת בני־ישראל
תקח אחד אחז
מן־החמשים מן־האדם
מן־הבקר מן־
החמרים ומן־הצאן
מכל־הבהמה ונתתה
אתם ללוים שמרי
משמרת משכן יהוה׃
|
|
31 | ויעש משה ואלעזר
הכהן כאשר צוה
יהוה את־משה׃
|
|
32 | ויהי המלקוח יתר
הבז אשר בזזו עם
הצבא צאן שש־מאות
אלף ושבעים אלף
וחמשת־אלפים׃
|
|
33 | |
34 | |
35 | ונפש אדם מן־הנשים
אשר לא־ידעו משכב
זכר כל־נפש שנים
ושלשים אלף׃
|
|
36 | ותהי המחצה חלק
היצאים בצבא מספר
הצאן שלש־מאות אלף
ושלשים אלף ושבעת
אלפים וחמש מאות׃
|
|
37 | ויהי המכס ליהוה
מן־הצאן שש מאות
חמש ושבעים׃
|
|
38 | והבקר ששה ושלשים
אלף ומכסם ליהוה
שנים ושבעים׃
|
|
39 | וחמרים שלשים אלף
וחמש מאות ומכסם
ליהוה אחד וששים׃
|
|
40 | ונפש אדם ששה עשר
אלף ומכסם ליהוה
שנים ושלשים נפש׃
|
|
41 | ויתן משה את־מכס
תרומת יהוה לאלעזר
הכהן כאשר צוה
יהוה את־משה׃
|
|
42 | וממחצית בני ישראל
אשר חצה משה
מן־האנשים הצבאים׃
|
|
43 | ותהי מחצת העדה
מן־הצאן שלש־מאות
אלף ושלשים אלף
שבעת אלפים וחמש
מאות׃
|
|
44 | |
45 | וחמרים שלשים אלף
וחמש מאות׃
|
|
46 | |
47 | ויקח משה ממחצת
בני־ישראל את־האחז
אחד מן־החמשים
מן־האדם ומן־
הבהמה ויתן אתם
ללוים שמרי משמרת
משכן יהוה כאשר
צוה יהוה את־משה׃
|
|
48 | ויקרבו אל־משה
הפקדים אשר לאלפי
הצבא שרי האלפים
ושרי המאות׃
|
|
49 | ויאמרו אל־משה
עבדיך נשאו את־ראש
אנשי המלחמה אשר
בידנו ולא־ נפקד
ממנו איש׃
|
|
50 | ונקרב את־קרבן
יהוה איש אשר מצא
כלי־זהב אצעדה
וצמיד טבעת עגיל
וכומז לכפר
על־נפשתינו לפני
יהוה׃
|
|
51 | ויקח משה ואלעזר
הכהן את־הזהב מאתם
כל כלי מעשה׃
|
|
52 | ויהי כל־זהב
התרומה אשר הרימו
ליהוה ששה עשר אלף
שבע־מאות וחמשים
שקל מאת שרי
האלפים ומאת שרי
המאות׃
|
|
53 | |
54 | ויקח משה ואלעזר
הכהן את־הזהב מאת
שרי האלפים והמאות
ויבאו אתו אל־אהל
מועד זכרון
לבני־ישראל לפני
יהוה׃
|
|