| Chapter 32 |
1 | ומקנה רב היה לבני
ראובן ולבני־גד
עצום מאד ויראו
את־ארץ יעזר
ואת־ארץ גלעד והנה
המקום מקום מקנה׃
|
|
2 | ויבאו בני־גד ובני
ראובן ויאמרו
אל־משה ואל־אלעזר
הכהן ואל־ נשיאי
העדה לאמר׃
|
|
3 | עטרות ודיבן ויעזר
ונמרה וחשבון
ואלעלה ושבם ונבו
ובען׃
|
|
4 | הארץ אשר הכה יהוה
לפני עדת ישראל
ארץ מקנה הוא
ולעבדיך מקנה׃
|
|
5 | ויאמרו אם־מצאנו
חן בעיניך יתן
את־הארץ הזאת
לעבדיך לאחזה אל־
תעברנו את־הירדן׃
|
|
6 | ויאמר משה לבני־גד
ולבני ראובן
האחיכם יבאו
למלחמה ואתם תשבו
פה׃
|
|
7 | ולמה תנואון את־לב
בני ישראל מעבר
אל־הארץ אשר־נתן
להם יהוה׃
|
|
8 | כה עשו אבתיכם
בשלחי אתם מקדש
ברנע לראות
את־הארץ׃
|
|
9 | ויעלו עד־נחל
אשכול ויראו
את־הארץ ויניאו
את־לב בני ישראל
לבלתי־ בא אל־הארץ
אשר־נתן להם יהוה׃
|
|
10 | ויחר־אף יהוה ביום
ההוא וישבע לאמר׃
|
|
11 | אם־יראו האנשים
העלים ממצרים מבן
עשרים שנה ומעלה
את האדמה אשר
נשבעתי לאברהם
ליצחק וליעקב כי
לא־מלאו אחרי׃
|
|
12 | בלתי כלב בן־יפנה
הקנזי ויהושע
בן־נון כי מלאו
אחרי יהוה׃
|
|
13 | ויחר־אף יהוה
בישראל וינעם
במדבר ארבעים שנה
עד־תם כל־הדור
העשה הרע בעיני
יהוה׃
|
|
14 | והנה קמתם תחת
אבתיכם תרבות
אנשים חטאים לספות
עוד על חרון אף־
יהוה אל־ישראל׃
|
|
15 | כי תשובן מאחריו
ויסף עוד להניחו
במדבר ושחתם
לכל־העם הזה׃
|
|
16 | ויגשו אליו ויאמרו
גדרת צאן נבנה
למקננו פה וערים
לטפנו׃
|
|
17 | ואנחנו נחלץ חשים
לפני בני ישראל עד
אשר אם־הביאנם
אל־מקומם וישב
טפנו בערי המבצר
מפני ישבי הארץ׃
|
|
18 | לא נשוב אל־בתינו
עד התנחל בני
ישראל איש נחלתו׃
|
|
19 | כי לא ננחל אתם
מעבר לירדן והלאה
כי באה נחלתנו
אלינו מעבר הירדן
מזרחה׃
|
|
20 | ויאמר אליהם משה
אם־תעשון את־הדבר
הזה אם־תחלצו לפני
יהוה למלחמה׃
|
|
21 | ועבר לכם כל־חלוץ
את־הירדן לפני
יהוה עד הורישו
את־איביו מפניו׃
|
|
22 | ונכבשה הארץ לפני
יהוה ואחר תשבו
והייתם נקים מיהוה
ומישראל והיתה
הארץ הזאת לכם
לאחזה לפני יהוה׃
|
|
23 | ואם־לא תעשון כן
הנה חטאתם ליהוה
ודעו חטאתכם אשר
תמצא אתכם׃
|
|
24 | בנו־לכם ערים
לטפכם וגדרת
לצנאכם והיצא
מפיכם תעשו׃
|
|
25 | ויאמר בני־גד ובני
ראובן אל־משה לאמר
עבדיך יעשו כאשר
אדני מצוה׃
|
|
26 | טפנו נשינו מקננו
וכל־בהמתנו
יהיו־שם בערי
הגלעד׃
|
|
27 | ועבדיך יעברו
כל־חלוץ צבא לפני
יהוה למלחמה כאשר
אדני דבר׃
|
|
28 | ויצו להם משה את
אלעזר הכהן ואת
יהושע בן־נון
ואת־ראשי אבות
המטות לבני ישראל׃
|
|
29 | ויאמר משה אלהם
אם־יעברו בני־גד
ובני־ראובן אתכם
את־הירדן כל־ חלוץ
למלחמה לפני יהוה
ונכבשה הארץ
לפניכם ונתתם להם
את־ארץ הגלעד
לאחזה׃
|
|
30 | ואם־לא יעברו
חלוצים אתכם
ונאחזו בתככם בארץ
כנען׃
|
|
31 | ויענו בני־גד ובני
ראובן לאמר את אשר
דבר יהוה אל־עבדיך
כן נעשה׃
|
|
32 | נחנו נעבר חלוצים
לפני יהוה ארץ
כנען ואתנו אחזת
נחלתנו מעבר
לירדן׃
|
|
33 | ויתן להם משה
לבני־גד ולבני
ראובן ולחצי שבט
מנשה בן־יוסף את־
ממלכת סיחן מלך
האמרי ואת־ממלכת
עוג מלך הבשן הארץ
לעריה בגבלת ערי
הארץ סביב׃
|
|
34 | ויבנו בני־גד
את־דיבן ואת־עטרת
ואת ערער׃
|
|
35 | ואת־עטרת שופן
ואת־יעזר ויגבהה׃
|
|
36 | ואת־בית נמרה
ואת־בית הרן ערי
מבצר וגדרת צאן׃
|
|
37 | ובני ראובן בנו
את־חשבון
ואת־אלעלא ואת
קריתים׃
|
|
38 | ואת־נבו ואת־בעל
מעון מוסבת שם
ואת־שבמה ויקראו
בשמת את־שמות
הערים אשר בנו׃
|
|
39 | וילכו בני מכיר
בן־מנשה גלעדה
וילכדה ויורש
את־האמרי אשר־בה׃
|
|
40 | ויתן משה את־הגלעד
למכיר בן־מנשה
וישב בה׃
|
|
41 | ויאיר בן־מנשה הלך
וילכד את־חותיהם
ויקרא אתהן חות
יאיר׃
|
|
42 | ונבח הלך וילכד
את־קנת ואת־בנתיה
ויקרא לה נבח
בשמו׃
|
|