| Chapter 35 |
1 | וידבר יהוה אל־משה בערבת מואב על־ירדן ירחו לאמר׃
|
|
2 | צו את־בני ישראל ונתנו ללוים מנחלת אחזתם ערים לשבת ומגרש לערים סביבתיהם תתנו ללוים׃
|
|
3 | והיו הערים להם לשבת ומגרשיהם יהיו לבהמתם ולרכשם ולכל חיתם׃
|
|
4 | ומגרשי הערים אשר תתנו ללוים מקיר העיר וחוצה אלף אמה סביב׃
|
|
5 | ומדתם מחוץ לעיר את־פאת־קדמה אלפים באמה ואת־פאת־נגב אלפים באמה ואת־פאת־ים אלפים באמה ואת פאת צפון אלפים באמה והעיר בתוך זה יהיה להם מגרשי הערים׃
|
|
6 | ואת הערים אשר תתנו ללוים את שש־ערי המקלט אשר תתנו לנס שמה הרצח ועליהם תתנו ארבעים ושתים עיר׃
|
|
7 | כל־הערים אשר תתנו ללוים ארבעים ושמנה עיר אתהן ואת־מגרשיהן׃
|
|
8 | והערים אשר תתנו מאחזת בני־ישראל מאת הרב תרבו ומאת המעט תמעיטו איש כפי נחלתו אשר ינחלו יתן מעריו ללוים׃
|
|
9 | |
10 | דבר אל־בני ישראל ואמרת אלהם כי אתם עברים את־הירדן ארצה כנען׃
|
|
11 | והקריתם לכם ערים ערי מקלט תהיינה לכם ונס שמה רצח מכה־נפש בשגגה׃
|
|
12 | והיו לכם הערים למקלט מגאל ולא ימות הרצח עד־עמדו לפני העדה למשפט׃
|
|
13 | והערים אשר תתנו שש־ערי מקלט תהיינה לכם׃
|
|
14 | את שלש הערים תתנו מעבר לירדן ואת שלש הערים תתנו בארץ כנען ערי מקלט תהיינה׃
|
|
15 | לבני ישראל ולגר ולתושב בתוכם תהיינה שש־הערים האלה למקלט לנוס שמה כל־מכה־נפש בשגגה׃
|
|
16 | ואם־בכלי ברזל הכהו וימת רצח הוא מות יומת הרצח׃
|
|
17 | ואם באבן יד אשר־ימות בה הכהו וימת רצח הוא מות יומת הרצח׃
|
|
18 | או בכלי עץ־יד אשר־ימות בו הכהו וימת רצח הוא מות יומת הרצח׃
|
|
19 | גאל הדם הוא ימית את־הרצח בפגעו־בו הוא ימתנו׃
|
|
20 | ואם־בשנאה יהדפנו או־השליך עליו בצדיה וימת׃
|
|
21 | או באיבה הכהו בידו וימת מות־יומת המכה רצח הוא גאל הדם ימית את־הרצח בפגעו־בו׃
|
|
22 | ואם־בפתע בלא־איבה הדפו או־השליך עליו כל־כלי בלא צדיה׃
|
|
23 | או בכל־אבן אשר־ימות בה בלא ראות ויפל עליו וימת והוא לא־אויב לו ולא מבקש רעתו׃
|
|
24 | ושפטו העדה בין המכה ובין גאל הדם על המשפטים האלה׃
|
|
25 | והצילו העדה את־הרצח מיד גאל הדם והשיבו אתו העדה אל־עיר מקלטו אשר־נס שמה וישב בה עד־מות הכהן הגדל אשר־משח אתו בשמן הקדש׃
|
|
26 | ואם־יצא יצא הרצח את־גבול עיר מקלטו אשר ינוס שמה׃
|
|
27 | ומצא אתו גאל הדם מחוץ לגבול עיר מקלטו ורצח גאל הדם את־הרצח אין לו דם׃
|
|
28 | כי בעיר מקלטו ישב עד־מות הכהן הגדל ואחרי מות הכהן הגדל ישוב הרצח אל־ארץ אחזתו׃
|
|
29 | והיו אלה לכם לחקת משפט לדרתיכם בכל מושבתיכם׃
|
|
30 | כל־מכה־נפש לפי עדים ירצח את־הרצח ועד אחד לא־יענה בנפש למות׃
|
|
31 | ולא־תקחו כפר לנפש רצח אשר־הוא רשע למות כי־מות יומת׃
|
|
32 | ולא־תקחו כפר לנוס אל־עיר מקלטו לשוב לשבת בארץ עד־מות הכהן׃
|
|
33 | ולא־תחניפו את־הארץ אשר אתם בה כי הדם הוא יחניף את־הארץ ולארץ לא־יכפר לדם אשר שפך־בה כי־אם בדם שפכו׃
|
|
34 | ולא תטמא את־הארץ אשר אתם ישבים בה אשר אני שכן בתוכה כי אני יהוה שכן בתוך בני ישראל׃
|
|