| Chapter 5 |
1 | ויקרא משה אל־כל־ישראל ויאמר אלהם שמע ישראל את־החקים ואת־ המשפטים אשר אנכי דבר באזניכם היום ולמדתם אתם ושמרתם לעשתם׃
|
|
2 | יהוה אלהינו כרת עמנו ברית בחרב׃
|
|
3 | לא את־אבתינו כרת יהוה את־הברית הזאת כי אתנו אנחנו אלה פה היום כלנו חיים׃
|
|
4 | פנים בפנים דבר יהוה עמכם בהר מתוך האש׃
|
|
5 | אנכי עמד בין־יהוה וביניכם בעת ההוא להגיד לכם את־דבר יהוה כי יראתם מפני האש ולא־עליתם בהר לאמר׃
|
|
6 | אנכי יהוה אלהיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים מבית עבדים׃
|
|
7 | לא יהיה־לך אלהים אחרים על־פני׃
|
|
8 | לא־תעשה־לך פסל כל־תמונה אשר בשמים ממעל ואשר בארץ מתחת ואשר במים מתחת לארץ׃
|
|
9 | לא־תשתחוה להם ולא תעבדם כי אנכי יהוה אלהיך אל קנא פקד עון אבות על־בנים ועל־שלשים ועל־רבעים לשנאי׃
|
|
10 | ועשה חסד לאלפים לאהבי ולשמרי מצותו׃
|
|
11 | לא תשא את־שם־יהוה אלהיך לשוא כי לא ינקה יהוה את אשר־ישא את־ שמו לשוא׃
|
|
12 | שמור את־יום השבת לקדשו כאשר צוך יהוה אלהיך׃
|
|
13 | ששת ימים תעבד ועשית כל־מלאכתך׃
|
|
14 | ויום השביעי שבת ליהוה אלהיך לא תעשה כל־מלאכה אתה ובנך־ובתך ועבדך־ואמתך ושורך וחמרך וכל־בהמתך וגרך אשר בשעריך למען ינוח עבדך ואמתך כמוך׃
|
|
15 | וזכרת כי־עבד היית בארץ מצרים ויצאך יהוה אלהיך משם ביד חזקה ובזרע נטויה על־כן צוך יהוה אלהיך לעשות את־יום השבת׃
|
|
16 | כבד את־אביך ואת־אמך כאשר צוך יהוה אלהיך למען יאריכן ימיך ולמען ייטב לך על האדמה אשר־יהוה אלהיך נתן לך׃
|
|
17 | |
18 | |
19 | |
20 | |
21 | ולא תחמד אשת רעך ולא תתאוה בית רעך שדהו ועבדו ואמתו שורו וחמרו וכל אשר לרעך׃
|
|
22 | את־הדברים האלה דבר יהוה אל־כל־קהלכם בהר מתוך האש הענן והערפל קול גדול ולא יסף ויכתבם על־שני לחת אבנים ויתנם אלי׃
|
|
23 | ויהי כשמעכם את־הקול מתוך החשך וההר בער באש ותקרבון אלי כל־ ראשי שבטיכם וזקניכם׃
|
|
24 | ותאמרו הן הראנו יהוה אלהינו את־כבדו ואת־גדלו ואת־קלו שמענו מתוך האש היום הזה ראינו כי־ידבר אלהים את־האדם וחי׃
|
|
25 | ועתה למה נמות כי תאכלנו האש הגדלה הזאת אם־יספים אנחנו לשמע את־קול יהוה אלהינו עוד ומתנו׃
|
|
26 | כי מי כל־בשר אשר שמע קול אלהים חיים מדבר מתוך־האש כמנו ויחי׃
|
|
27 | קרב אתה ושמע את כל־אשר יאמר יהוה אלהינו ואת תדבר אלינו את כל־ אשר ידבר יהוה אלהינו אליך ושמענו ועשינו׃
|
|
28 | וישמע יהוה את־קול דבריכם בדברכם אלי ויאמר יהוה אלי שמעתי את־ קול דברי העם הזה אשר דברו אליך היטיבו כל־אשר דברו׃
|
|
29 | מי־יתן והיה לבבם זה להם ליראה אתי ולשמר את־כל־מצותי כל־הימים למען ייטב להם ולבניהם לעלם׃
|
|
30 | לך אמר להם שובו לכם לאהליכם׃
|
|
31 | ואתה פה עמד עמדי ואדברה אליך את כל־המצוה והחקים והמשפטים אשר תלמדם ועשו בארץ אשר אנכי נתן להם לרשתה׃
|
|
32 | ושמרתם לעשות כאשר צוה יהוה אלהיכם אתכם לא תסרו ימין ושמאל׃
|
|
33 | בכל־הדרך אשר צוה יהוה אלהיכם אתכם תלכו למען תחיון וטוב לכם והארכתם ימים בארץ אשר תירשון׃
|
|