| Chapter 14 |
1 | וירד שמשון תמנתה
וירא אשה בתמנתה
מבנות פלשתים׃
|
|
2 | ויעל ויגד לאביו
ולאמו ויאמר אשה
ראיתי בתמנתה
מבנות פלשתים ועתה
קחו־אותה לי לאשה׃
|
|
3 | ויאמר לו אביו
ואמו האין בבנות
אחיך ובכל־עמי אשה
כי־אתה הולך לקחת
אשה מפלשתים
הערלים ויאמר
שמשון אל־אביו
אותה קח־לי כי־היא
ישרה בעיני׃
|
|
4 | ואביו ואמו לא
ידעו כי מיהוה היא
כי־תאנה הוא־מבקש
מפלשתים ובעת ההיא
פלשתים משלים
בישראל׃
|
|
5 | וירד שמשון ואביו
ואמו תמנתה ויבאו
עד־כרמי תמנתה
והנה כפיר אריות
שאג לקראתו׃
|
|
6 | ותצלח עליו רוח
יהוה וישסעהו כשסע
הגדי ומאומה אין
בידו ולא הגיד
לאביו ולאמו את
אשר עשה׃
|
|
7 | וירד וידבר לאשה
ותישר בעיני
שמשון׃
|
|
8 | וישב מימים לקחתה
ויסר לראות את
מפלת האריה והנה
עדת דבורים בגוית
האריה ודבש׃
|
|
9 | וירדהו אל־כפיו
וילך הלוך ואכל
וילך אל־אביו
ואל־אמו ויתן להם
ויאכלו ולא־הגיד
להם כי מגוית
האריה רדה הדבש׃
|
|
10 | וירד אביהו
אל־האשה ויעש שם
שמשון משתה כי כן
יעשו הבחורים׃
|
|
11 | ויהי כראותם אותו
ויקחו שלשים מרעים
ויהיו אתו׃
|
|
12 | ויאמר להם שמשון
אחודה־נא לכם חידה
אם־הגד תגידו אותה
לי שבעת ימי המשתה
ומצאתם ונתתי לכם
שלשים סדינים
ושלשים חלפת
בגדים׃
|
|
13 | ואם־לא תוכלו
להגיד לי ונתתם
אתם לי שלשים
סדינים ושלשים
חליפות בגדים
ויאמרו לו חודה
חידתך ונשמענה׃
|
|
14 | ויאמר להם מהאכל
יצא מאכל ומעז יצא
מתוק ולא יכלו
להגיד החידה שלשת
ימים׃
|
|
15 | ויהי ביום השביעי
ויאמרו לאשת־שמשון
פתי את־אישך
ויגד־לנו את־
החידה פן־נשרף
אותך ואת־בית אביך
באש הלירשנו קראתם
לנו הלא׃
|
|
16 | ותבך אשת שמשון
עליו ותאמר
רק־שנאתני ולא
אהבתני החידה חדת
לבני עמי ולי לא
הגדתה ויאמר לה
הנה לאבי ולאמי לא
הגדתי ולך אגיד׃
|
|
17 | ותבך עליו שבעת
הימים אשר־היה להם
המשתה ויהי ביום
השביעי ויגד־ לה
כי הציקתהו ותגד
החידה לבני עמה׃
|
|
18 | ויאמרו לו אנשי
העיר ביום השביעי
בטרם יבא החרסה
מה־מתוק מדבש ומה
עז מארי ויאמר להם
לולא חרשתם בעגלתי
לא מצאתם חידתי׃
|
|
19 | ותצלח עליו רוח
יהוה וירד אשקלון
ויך מהם שלשים איש
ויקח את־ חליצותם
ויתן החליפות
למגידי החידה ויחר
אפו ויעל בית
אביהו׃
|
|
20 | ותהי אשת שמשון
למרעהו אשר רעה
לו׃
|
|