| Chapter 20 |
1 | ויצאו כל־בני
ישראל ותקהל העדה
כאיש אחד למדן
ועד־באר שבע וארץ
הגלעד אל־יהוה
המצפה׃
|
|
2 | ויתיצבו פנות
כל־העם כל שבטי
ישראל בקהל עם
האלהים ארבע מאות
אלף איש רגלי שלף
חרב׃
|
|
3 | וישמעו בני בנימן
כי־עלו בני־ישראל
המצפה ויאמרו בני
ישראל דברו איכה
נהיתה הרעה הזאת׃
|
|
4 | ויען האיש הלוי
איש האשה הנרצחה
ויאמר הגבעתה אשר
לבנימן באתי אני
ופילגשי ללון׃
|
|
5 | ויקמו עלי בעלי
הגבעה ויסבו עלי
את־הבית לילה אותי
דמו להרג ואת־
פילגשי ענו ותמת׃
|
|
6 | ואחז בפילגשי
ואנתחה ואשלחה
בכל־שדה נחלת
ישראל כי עשו זמה
ונבלה בישראל׃
|
|
7 | הנה כלכם בני
ישראל הבו לכם דבר
ועצה הלם׃
|
|
8 | ויקם כל־העם כאיש
אחד לאמר לא נלך
איש לאהלו ולא
נסור איש לביתו׃
|
|
9 | ועתה זה הדבר אשר
נעשה לגבעה עליה
בגורל׃
|
|
10 | ולקחנו עשרה אנשים
למאה לכל שבטי
ישראל ומאה לאלף
ואלף לרבבה לקחת
צדה לעם לעשות
לבואם לגבע בנימן
ככל־הנבלה אשר עשה
בישראל׃
|
|
11 | ויאסף כל־איש
ישראל אל־העיר
כאיש אחד חברים׃
|
|
12 | וישלחו שבטי ישראל
אנשים בכל־שבטי
בנימן לאמר מה
הרעה הזאת אשר
נהיתה בכם׃
|
|
13 | ועתה תנו
את־האנשים
בני־בליעל אשר
בגבעה ונמיתם
ונבערה רעה מישראל
ולא אבו בנימן
לשמע בקול אחיהם
בני־ישראל׃
|
|
14 | ויאספו בני־בנימן
מן־הערים הגבעתה
לצאת למלחמה
עם־בני ישראל׃
|
|
15 | ויתפקדו בני בנימן
ביום ההוא מהערים
עשרים וששה אלף
איש שלף חרב לבד
מישבי הגבעה
התפקדו שבע מאות
איש בחור׃
|
|
16 | מכל העם הזה שבע
מאות איש בחור אטר
יד־ימינו כל־זה
קלע באבן אל־
השערה ולא יחטא׃
|
|
17 | ואיש ישראל התפקדו
לבד מבנימן ארבע
מאות אלף איש שלף
חרב כל־זה איש
מלחמה׃
|
|
18 | ויקמו ויעלו
בית־אל וישאלו
באלהים ויאמרו בני
ישראל מי יעלה־
לנו בתחלה למלחמה
עם־בני בנימן
ויאמר יהוה יהודה
בתחלה׃
|
|
19 | ויקומו בני־ישראל
בבקר ויחנו
על־הגבעה׃
|
|
20 | ויצא איש ישראל
למלחמה עם־בנימן
ויערכו אתם
איש־ישראל מלחמה
אל־ הגבעה׃
|
|
21 | ויצאו בני־בנימן
מן־הגבעה וישחיתו
בישראל ביום ההוא
שנים ועשרים אלף
איש ארצה׃
|
|
22 | ויתחזק העם איש
ישראל ויספו לערך
מלחמה במקום
אשר־ערכו שם ביום
הראשון׃
|
|
23 | ויעלו בני־ישראל
ויבכו לפני־יהוה
עד־הערב וישאלו
ביהוה לאמר האוסיף
לגשת למלחמה
עם־בני בנימן אחי
ויאמר יהוה עלו
אליו׃
|
|
24 | ויקרבו בני־ישראל
אל־בני בנימן ביום
השני׃
|
|
25 | ויצא בנימן לקראתם
מן־הגבעה ביום
השני וישחיתו בבני
ישראל עוד שמנת
עשר אלף איש ארצה
כל־אלה שלפי חרב׃
|
|
26 | ויעלו כל־בני
ישראל וכל־העם
ויבאו בית־אל
ויבכו וישבו שם
לפני יהוה ויצומו
ביום־ההוא עד־הערב
ויעלו עלות ושלמים
לפני יהוה׃
|
|
27 | וישאלו בני־ישראל
ביהוה ושם ארון
ברית האלהים בימים
ההם׃
|
|
28 | ופינחס בן־אלעזר
בן־אהרן עמד לפניו
בימים ההם לאמר
האוסף עוד לצאת
למלחמה
עם־בני־בנימן אחי
אם־אחדל ויאמר
יהוה עלו כי מחר
אתננו בידך׃
|
|
29 | וישם ישראל ארבים
אל־הגבעה סביב׃
|
|
30 | ויעלו בני־ישראל
אל־בני בנימן ביום
השלישי ויערכו
אל־הגבעה כפעם
בפעם׃
|
|
31 | ויצאו בני־בנימן
לקראת העם הנתקו
מן־העיר ויחלו
להכות מהעם חללים
כפעם בפעם במסלות
אשר אחת עלה
בית־אל ואחת גבעתה
בשדה כשלשים איש
בישראל׃
|
|
32 | ויאמרו בני בנימן
נגפים הם לפנינו
כבראשנה ובני
ישראל אמרו ננוסה
ונתקנהו מן־העיר
אל־המסלות׃
|
|
33 | וכל איש ישראל קמו
ממקומו ויערכו
בבעל תמר וארב
ישראל מגיח ממקמו
ממערה־גבע׃
|
|
34 | ויבאו מנגד לגבעה
עשרת אלפים איש
בחור מכל־ישראל
והמלחמה כבדה והם
לא ידעו כי־נגעת
עליהם הרעה׃
|
|
35 | ויגף יהוה
את־בנימן לפני
ישראל וישחיתו בני
ישראל בבנימן ביום
ההוא עשרים וחמשה
אלף ומאה איש
כל־אלה שלף חרב׃
|
|
36 | ויראו בני־בנימן
כי נגפו ויתנו
איש־ישראל מקום
לבנימן כי בטחו
אל־הארב אשר שמו
אל־הגבעה׃
|
|
37 | והארב החישו
ויפשטו אל־הגבעה
וימשך הארב ויך
את־כל־העיר לפי־
חרב׃
|
|
38 | והמועד היה לאיש
ישראל עם־הארב הרב
להעלותם משאת העשן
מן־העיר׃
|
|
39 | ויהפך איש־ישראל
במלחמה ובנימן החל
להכות חללים
באיש־ישראל כשלשים
איש כי אמרו אך
נגוף נגף הוא
לפנינו כמלחמה
הראשנה׃
|
|
40 | והמשאת החלה לעלות
מן־העיר עמוד עשן
ויפן בנימן אחריו
והנה עלה
כליל־העיר השמימה׃
|
|
41 | ואיש ישראל הפך
ויבהל איש בנימן
כי ראה כי־נגעה
עליו הרעה׃
|
|
42 | ויפנו לפני איש
ישראל אל־דרך
המדבר והמלחמה
הדביקתהו ואשר
מהערים משחיתים
אותו בתוכו׃
|
|
43 | כתרו את־בנימן
הרדיפהו מנוחה
הדריכהו עד נכח
הגבעה ממזרח־שמש׃
|
|
44 | ויפלו מבנימן
שמנה־עשר אלף איש
את־כל־אלה
אנשי־חיל׃
|
|
45 | ויפנו וינסו
המדברה אל־סלע
הרמון ויעללהו
במסלות חמשת אלפים
איש וידביקו אחריו
עד־גדעם ויכו ממנו
אלפים איש׃
|
|
46 | ויהי כל־הנפלים
מבנימן עשרים
וחמשה אלף איש שלף
חרב ביום ההוא
את־כל־אלה
אנשי־חיל׃
|
|
47 | ויפנו וינסו
המדברה אל־סלע
הרמון שש מאות איש
וישבו בסלע רמון
ארבעה חדשים׃
|
|
48 | ואיש ישראל שבו
אל־בני בנימן
ויכום לפי־חרב
מעיר מתם עד־בהמה
עד כל־הנמצא גם
כל־הערים הנמצאות
שלחו באש׃
|
|