| Chapter 15 |
1 | ויאמר שמואל
אל־שאול אתי שלח
יהוה למשחך למלך
על־עמו על־ישראל
ועתה שמע לקול
דברי יהוה׃
|
|
2 | כה אמר יהוה צבאות
פקדתי את אשר־עשה
עמלק לישראל
אשר־שם לו בדרך
בעלתו ממצרים׃
|
|
3 | עתה לך והכיתה
את־עמלק והחרמתם
את־כל־אשר־לו ולא
תחמל עליו והמתה
מאיש עד־אשה מעלל
ועד־יונק משור
ועד־שה מגמל
ועד־חמור׃
|
|
4 | וישמע שאול את־העם
ויפקדם בטלאים
מאתים אלף רגלי
ועשרת אלפים את־
איש יהודה׃
|
|
5 | ויבא שאול עד־עיר
עמלק וירב בנחל׃
|
|
6 | ויאמר שאול
אל־הקיני לכו סרו
רדו מתוך עמלקי
פן־אספך עמו ואתה
עשיתה חסד
עם־כל־בני ישראל
בעלותם ממצרים
ויסר קיני מתוך
עמלק׃
|
|
7 | ויך שאול את־עמלק
מחוילה בואך שור
אשר על־פני מצרים׃
|
|
8 | ויתפש את־אגג
מלך־עמלק חי
ואת־כל־העם החרים
לפי־חרב׃
|
|
9 | ויחמל שאול והעם
על־אגג ועל־מיטב
הצאן והבקר
והמשנים ועל־הכרים
ועל־כל־הטוב ולא
אבו החרימם
וכל־המלאכה נמבזה
ונמס אתה החרימו׃
|
|
10 | ויהי דבר־יהוה
אל־שמואל לאמר׃
|
|
11 | נחמתי כי־המלכתי
את־שאול למלך
כי־שב מאחרי
ואת־דברי לא הקים
ויחר לשמואל ויזעק
אל־יהוה כל־הלילה׃
|
|
12 | וישכם שמואל לקראת
שאול בבקר ויגד
לשמואל לאמר
בא־שאול הכרמלה
והנה מציב לו יד
ויסב ויעבר וירד
הגלגל׃
|
|
13 | ויבא שמואל
אל־שאול ויאמר לו
שאול ברוך אתה
ליהוה הקימתי את־
דבר יהוה׃
|
|
14 | ויאמר שמואל ומה
קול־הצאן הזה
באזני וקול הבקר
אשר אנכי שמע׃
|
|
15 | ויאמר שאול מעמלקי
הביאום אשר חמל
העם על־מיטב הצאן
והבקר למען זבח
ליהוה אלהיך
ואת־היותר החרמנו׃
|
|
16 | ויאמר שמואל
אל־שאול הרף
ואגידה לך את אשר
דבר יהוה אלי
הלילה ויאמרו לו
דבר׃
|
|
17 | ויאמר שמואל הלוא
אם־קטן אתה בעיניך
ראש שבטי ישראל
אתה וימשחך יהוה
למלך על־ישראל׃
|
|
18 | וישלחך יהוה בדרך
ויאמר לך והחרמתה
את־החטאים את־עמלק
ונלחמת בו עד
כלותם אתם׃
|
|
19 | ולמה לא־שמעת בקול
יהוה ותעט אל־השלל
ותעש הרע בעיני
יהוה׃
|
|
20 | ויאמר שאול
אל־שמואל אשר
שמעתי בקול יהוה
ואלך בדרך
אשר־שלחני יהוה
ואביא את־אגג מלך
עמלק ואת־עמלק
החרמתי׃
|
|
21 | ויקח העם מהשלל
צאן ובקר ראשית
החרם לזבח ליהוה
אלהיך בגלגל׃
|
|
22 | ויאמר שמואל החפץ
ליהוה בעלות
וזבחים כשמע בקול
יהוה הנה שמע מזבח
טוב להקשיב מחלב
אילים׃
|
|
23 | כי חטאת־קסם מרי
ואון ותרפים הפצר
יען מאסת את־דבר
יהוה וימאסך ממלך׃
|
|
24 | ויאמר שאול
אל־שמואל חטאתי
כי־עברתי
את־פי־יהוה
ואת־דבריך כי
יראתי את־העם
ואשמע בקולם׃
|
|
25 | ועתה שא נא
את־חטאתי ושוב עמי
ואשתחוה ליהוה׃
|
|
26 | ויאמר שמואל
אל־שאול לא אשוב
עמך כי מאסתה
את־דבר יהוה
וימאסך יהוה מהיות
מלך על־ישראל׃
|
|
27 | ויסב שמואל ללכת
ויחזק בכנף־מעילו
ויקרע׃
|
|
28 | ויאמר אליו שמואל
קרע יהוה
את־ממלכות ישראל
מעליך היום ונתנה
לרעך הטוב ממך׃
|
|
29 | וגם נצח ישראל לא
ישקר ולא ינחם כי
לא אדם הוא להנחם׃
|
|
30 | ויאמר חטאתי עתה
כבדני נא נגד
זקני־עמי ונגד
ישראל ושוב עמי
והשתחויתי ליהוה
אלהיך׃
|
|
31 | וישב שמואל אחרי
שאול וישתחו שאול
ליהוה׃
|
|
32 | ויאמר שמואל הגישו
אלי את־אגג מלך
עמלק וילך אליו
אגג מעדנת ויאמר
אגג אכן סר
מר־המות׃
|
|
33 | ויאמר שמואל כאשר
שכלה נשים חרבך
כן־תשכל מנשים אמך
וישסף שמואל
את־אגג לפני יהוה
בגלגל׃
|
|
34 | וילך שמואל הרמתה
ושאול עלה אל־ביתו
גבעת שאול׃
|
|
35 | ולא־יסף שמואל
לראות את־שאול
עד־יום מותו
כי־התאבל שמואל
אל־ שאול ויהוה
נחם כי־המליך
את־שאול על־ישראל׃
|
|