| Chapter 21 |
1 | ויקם וילך ויהונתן
בא העיר׃
|
|
2 | ויבא דוד נבה
אל־אחימלך הכהן
ויחרד אחימלך
לקראת דוד ויאמר
לו מדוע אתה לבדך
ואיש אין אתך׃
|
|
3 | ויאמר דוד לאחימלך
הכהן המלך צוני
דבר ויאמר אלי איש
אל־ידע מאומה
את־הדבר אשר־אנכי
שלחך ואשר צויתך
ואת־הנערים יודעתי
אל־ מקום פלני
אלמוני׃
|
|
4 | ועתה מה־יש
תחת־ידך חמשה־לחם
תנה בידי או
הנמצא׃
|
|
5 | ויען הכהן את־דוד
ויאמר אין־לחם חל
אל־תחת ידי
כי־אם־לחם קדש יש
אם־נשמרו הנערים
אך מאשה׃
|
|
6 | ויען דוד את־הכהן
ויאמר לו כי
אם־אשה עצרה־לנו
כתמול שלשם בצאתי
ויהיו כלי־הנערים
קדש והוא דרך חל
ואף כי היום יקדש
בכלי׃
|
|
7 | ויתן־לו הכהן קדש
כי לא־היה שם לחם
כי־אם־לחם הפנים
המוסרים מלפני
יהוה לשום לחם חם
ביום הלקחו׃
|
|
8 | ושם איש מעבדי
שאול ביום ההוא
נעצר לפני יהוה
ושמו דאג האדמי
אביר הרעים אשר
לשאול׃
|
|
9 | ויאמר דוד לאחימלך
ואין יש־פה
תחת־ידך חנית
או־חרב כי גם־חרבי
וגם־כלי לא־לקחתי
בידי כי־היה
דבר־המלך נחוץ׃
|
|
10 | ויאמר הכהן חרב
גלית הפלשתי
אשר־הכית בעמק
האלה הנה־היא לוטה
בשמלה אחרי האפוד
אם־אתה תקח־לך קח
כי אין אחרת זולתה
בזה ויאמר דוד אין
כמוה תננה לי׃
|
|
11 | ויקם דוד ויברח
ביום־ההוא מפני
שאול ויבא אל־אכיש
מלך גת׃
|
|
12 | ויאמרו עבדי אכיש
אליו הלוא־זה דוד
מלך הארץ הלוא לזה
יענו במחלות לאמר
הכה שאול באלפו
ודוד ברבבתו׃
|
|
13 | וישם דוד
את־הדברים האלה
בלבבו וירא מאד
מפני אכיש מלך־גת׃
|
|
14 | וישנו את־טעמו
בעיניהם ויתהלל
בידם ויתו
על־דלתות השער
ויורד רירו
אל־זקנו׃
|
|
15 | ויאמר אכיש
אל־עבדיו הנה תראו
איש משתגע למה
תביאו אתו אלי׃
|
|
16 | חסר משגעים אני
כי־הבאתם את־זה
להשתגע עלי הזה
יבוא אל־ביתי׃
|
|