| Chapter 30 |
1 | ויהי בבא דוד
ואנשיו צקלג ביום
השלישי ועמלקי
פשטו אל־נגב ואל־
צקלג ויכו את־צקלג
וישרפו אתה באש׃
|
|
2 | וישבו את־הנשים
אשר־בה מקטן
ועד־גדול לא המיתו
איש וינהגו וילכו
לדרכם׃
|
|
3 | ויבא דוד ואנשיו
אל־העיר והנה
שרופה באש ונשיהם
ובניהם ובנתיהם
נשבו׃
|
|
4 | וישא דוד והעם
אשר־אתו את־קולם
ויבכו עד אשר
אין־בהם כח לבכות׃
|
|
5 | ושתי נשי־דוד נשבו
אחינעם היזרעלית
ואביגיל אשת נבל
הכרמלי׃
|
|
6 | ותצר לדוד מאד
כי־אמרו העם לסקלו
כי־מרה נפש כל־העם
איש על־בנו
ועל־בנתיו ויתחזק
דוד ביהוה אלהיו׃
|
|
7 | ויאמר דוד
אל־אביתר הכהן
בן־אחימלך
הגישה־נא לי האפד
ויגש אביתר
את־האפד אל־דוד׃
|
|
8 | וישאל דוד ביהוה
לאמר ארדף אחרי
הגדוד־הזה האשגנו
ויאמר לו רדף
כי־השג תשיג והצל
תציל׃
|
|
9 | וילך דוד הוא
ושש־מאות איש אשר
אתו ויבאו עד־נחל
הבשור והנותרים
עמדו׃
|
|
10 | וירדף דוד הוא
וארבע־מאות איש
ויעמדו מאתים איש
אשר פגרו מעבר
את־נחל הבשור׃
|
|
11 | וימצאו איש־מצרי
בשדה ויקחו אתו
אל־דוד ויתנו־לו
לחם ויאכל וישקהו
מים׃
|
|
12 | ויתנו־לו פלח דבלה
ושני צמקים ויאכל
ותשב רוחו אליו כי
לא־אכל לחם
ולא־שתה מים שלשה
ימים ושלשה לילות׃
|
|
13 | ויאמר לו דוד
למי־אתה ואי מזה
אתה ויאמר נער
מצרי אנכי עבד
לאיש עמלקי
ויעזבני אדני כי
חליתי היום שלשה׃
|
|
14 | אנחנו פשטנו נגב
הכרתי ועל־אשר
ליהודה ועל־נגב
כלב ואת־צקלג
שרפנו באש׃
|
|
15 | ויאמר אליו דוד
התורדני אל־הגדוד
הזה ויאמר השבעה
לי באלהים אם־
תמיתני ואם־תסגרני
ביד־אדני ואורדך
אל־הגדוד הזה׃
|
|
16 | וירדהו והנה נטשים
על־פני כל־הארץ
אכלים ושתים
וחגגים בכל השלל
הגדול אשר לקחו
מארץ פלשתים ומארץ
יהודה׃
|
|
17 | ויכם דוד מהנשף
ועד־הערב למחרתם
ולא־נמלט מהם איש
כי אם־ארבע מאות
איש־נער אשר־רכבו
על־הגמלים וינסו׃
|
|
18 | ויצל דוד את
כל־אשר לקחו עמלק
ואת־שתי נשיו הציל
דוד׃
|
|
19 | ולא נעדר־להם
מן־הקטן ועד־הגדול
ועד־בנים ובנות
ומשלל ועד כל־ אשר
לקחו להם הכל השיב
דוד׃
|
|
20 | ויקח דוד
את־כל־הצאן והבקר
נהגו לפני המקנה
ההוא ויאמרו זה
שלל דוד׃
|
|
21 | ויבא דוד אל־מאתים
האנשים אשר־פגרו
מלכת אחרי דוד
וישיבם בנחל הבשור
ויצאו לקראת דוד
ולקראת העם
אשר־אתו ויגש דוד
את־העם וישאל להם
לשלום׃
|
|
22 | ויען כל־איש־רע
ובליעל מהאנשים
אשר הלכו עם־דוד
ויאמרו יען אשר
לא־הלכו עמי
לא־נתן להם מהשלל
אשר הצלנו
כי־אם־איש את־אשתו
ואת־ בניו וינהגו
וילכו׃
|
|
23 | ויאמר דוד לא־תעשו
כן אחי את אשר־נתן
יהוה לנו וישמר
אתנו ויתן
את־הגדוד הבא
עלינו בידנו׃
|
|
24 | ומי ישמע לכם לדבר
הזה כי כחלק הירד
במלחמה וכחלק הישב
על־ הכלים יחדו
יחלקו׃
|
|
25 | ויהי מהיום ההוא
ומעלה וישמה לחק
ולמשפט לישראל עד
היום הזה׃
|
|
26 | ויבא דוד אל־צקלג
וישלח מהשלל לזקני
יהודה לרעהו לאמר
הנה לכם ברכה משלל
איבי יהוה׃
|
|
27 | לאשר בבית־אל
ולאשר ברמות־נגב
ולאשר ביתר׃
|
|
28 | ולאשר בערער ולאשר
בשפמות ולאשר
באשתמע׃
|
|
29 | ולאשר ברכל ולאשר
בערי הירחמאלי
ולאשר בערי הקיני׃
|
|
30 | ולאשר בחרמה ולאשר
בבור־עשן ולאשר
בעתך׃
|
|
31 | ולאשר בחברון
ולכל־המקמות
אשר־התהלך־שם דוד
הוא ואנשיו׃
|
|