| Chapter 4 |
1 | וישמע בן־שאול כי מת אבנר בחברון וירפו ידיו וכל־ישראל נבהלו׃
|
|
2 | ושני אנשים שרי־גדודים היו בן־שאול שם האחד בענה ושם השני רכב בני רמון הבארתי מבני בנימן כי גם־בארות תחשב על־בנימן׃
|
|
3 | ויברחו הבארתים גתימה ויהיו־שם גרים עד היום הזה׃
|
|
4 | וליהונתן בן־שאול בן נכה רגלים בן־חמש שנים היה בבא שמעת שאול ויהונתן מיזרעאל ותשאהו אמנתו ותנס ויהי בחפזה לנוס ויפל ויפסח ושמו מפיבשת׃
|
|
5 | וילכו בני־רמון הבארתי רכב ובענה ויבאו כחם היום אל־בית איש בשת והוא שכב את משכב הצהרים׃
|
|
6 | והנה באו עד־תוך הבית לקחי חטים ויכהו אל־החמש ורכב ובענה אחיו נמלטו׃
|
|
7 | ויבאו הבית והוא־שכב על־מטתו בחדר משכבו ויכהו וימתהו ויסירו את־ ראשו ויקחו את־ראשו וילכו דרך הערבה כל־הלילה׃
|
|
8 | ויבאו את־ראש איש־בשת אל־דוד חברון ויאמרו אל־המלך הנה־ראש איש־ בשת בן־שאול איבך אשר בקש את־נפשך ויתן יהוה לאדני המלך נקמות היום הזה משאול ומזרעו׃
|
|
9 | ויען דוד את־רכב ואת־בענה אחיו בני רמון הבארתי ויאמר להם חי־ יהוה אשר־פדה את־נפשי מכל־צרה׃
|
|
10 | כי המגיד לי לאמר הנה־מת שאול והוא־היה כמבשר בעיניו ואחזה בו ואהרגהו בצקלג אשר לתתי־לו בשרה׃
|
|
11 | אף כי־אנשים רשעים הרגו את־איש־צדיק בביתו על־משכבו ועתה הלוא אבקש את־דמו מידכם ובערתי אתכם מן־הארץ׃
|
|
12 | ויצו דוד את־הנערים ויהרגום ויקצצו את־ידיהם ואת־רגליהם ויתלו על־הברכה בחברון ואת ראש איש־בשת לקחו ויקברו בקבר־אבנר בחברון׃
|
|