| Chapter 24 |
1 | ויסף אף־יהוה לחרות בישראל ויסת את־דוד בהם לאמר לך מנה את־ ישראל ואת־יהודה׃
|
|
2 | ויאמר המלך אל־יואב שר־החיל אשר־אתו שוט־נא בכל־שבטי ישראל מדן ועד־באר שבע ופקדו את־העם וידעתי את מספר העם׃
|
|
3 | ויאמר יואב אל־המלך ויוסף יהוה אלהיך אל־העם כהם וכהם מאה פעמים ועיני אדני־המלך ראות ואדני המלך למה חפץ בדבר הזה׃
|
|
4 | ויחזק דבר־המלך אל־יואב ועל שרי החיל ויצא יואב ושרי החיל לפני המלך לפקד את־העם את־ישראל׃
|
|
5 | ויעברו את־הירדן ויחנו בערוער ימין העיר אשר בתוך־הנחל הגד ואל־ יעזר׃
|
|
6 | ויבאו הגלעדה ואל־ארץ תחתים חדשי ויבאו דנה יען וסביב אל־צידון׃
|
|
7 | ויבאו מבצר־צר וכל־ערי החוי והכנעני ויצאו אל־נגב יהודה באר שבע׃
|
|
8 | וישטו בכל־הארץ ויבאו מקצה תשעה חדשים ועשרים יום ירושלם׃
|
|
9 | ויתן יואב את־מספר מפקד־העם אל־המלך ותהי ישראל שמנה מאות אלף איש־חיל שלף חרב ואיש יהודה חמש־מאות אלף איש׃
|
|
10 | ויך לב־דוד אתו אחרי־כן ספר את־העם ויאמר דוד אל־יהוה חטאתי מאד אשר עשיתי ועתה יהוה העבר־נא את־עון עבדך כי נסכלתי מאד׃
|
|
11 | ויקם דוד בבקר ודבר־יהוה היה אל־גד הנביא חזה דוד לאמר׃
|
|
12 | הלוך ודברת אל־דוד כה אמר יהוה שלש אנכי נוטל עליך בחר־לך אחת־ מהם ואעשה־לך׃
|
|
13 | ויבא־גד אל־דוד ויגד־לו ויאמר לו התבוא לך שבע שנים רעב בארצך אם־שלשה חדשים נסך לפני־צריך והוא רדפך ואם־היות שלשת ימים דבר בארצך עתה דע וראה מה־אשיב שלחי דבר׃
|
|
14 | ויאמר דוד אל־גד צר־לי מאד נפלה־נא ביד־יהוה כי־רבים רחמו וביד־ אדם אל־אפלה׃
|
|
15 | ויתן יהוה דבר בישראל מהבקר ועד־עת מועד וימת מן־העם מדן ועד־ באר שבע שבעים אלף איש׃
|
|
16 | וישלח ידו המלאך ירושלם לשחתה וינחם יהוה אל־הרעה ויאמר למלאך המשחית בעם רב עתה הרף ידך ומלאך יהוה היה עם־גרן האורנה היבסי׃
|
|
17 | ויאמר דוד אל־יהוה בראתו את־המלאך המכה בעם ויאמר הנה אנכי חטאתי ואנכי העויתי ואלה הצאן מה עשו תהי נא ידך בי ובבית אבי׃
|
|
18 | ויבא־גד אל־דוד ביום ההוא ויאמר לו עלה הקם ליהוה מזבח בגרן ארניה היבסי׃
|
|
19 | ויעל דוד כדבר־גד כאשר צוה יהוה׃
|
|
20 | וישקף ארונה וירא את־המלך ואת־עבדיו עברים עליו ויצא ארונה וישתחו למלך אפיו ארצה׃
|
|
21 | ויאמר ארונה מדוע בא אדני־המלך אל־עבדו ויאמר דוד לקנות מעמך את־הגרן לבנות מזבח ליהוה ותעצר המגפה מעל העם׃
|
|
22 | ויאמר ארונה אל־דוד יקח ויעל אדני המלך הטוב בעינו ראה הבקר לעלה והמרגים וכלי הבקר לעצים׃
|
|
23 | הכל נתן ארונה המלך למלך ויאמר ארונה אל־המלך יהוה אלהיך ירצך׃
|
|
24 | ויאמר המלך אל־ארונה לא כי־קנו אקנה מאותך במחיר ולא אעלה ליהוה אלהי עלות חנם ויקן דוד את־הגרן ואת־הבקר בכסף שקלים חמשים׃
|
|
25 | ויבן שם דוד מזבח ליהוה ויעל עלות ושלמים ויעתר יהוה לארץ ותעצר המגפה מעל ישראל׃
|
|