| Chapter 1 |
1 | והמלך דוד זקן בא
בימים ויכסהו
בבגדים ולא יחם
לו׃
|
|
2 | ויאמרו לו עבדיו
יבקשו לאדני המלך
נערה בתולה ועמדה
לפני המלך ותהי־לו
סכנת ושכבה בחיקך
וחם לאדני המלך׃
|
|
3 | ויבקשו נערה יפה
בכל גבול ישראל
וימצאו את־אבישג
השונמית ויבאו אתה
למלך׃
|
|
4 | והנערה יפה עד־מאד
ותהי למלך סכנת
ותשרתהו והמלך לא
ידעה׃
|
|
5 | ואדניה בן־חגית
מתנשא לאמר אני
אמלך ויעש לו רכב
ופרשים וחמשים איש
רצים לפניו׃
|
|
6 | ולא־עצבו אביו
מימיו לאמר מדוע
ככה עשית וגם־הוא
טוב־תאר מאד ואתו
ילדה אחרי אבשלום׃
|
|
7 | ויהיו דבריו עם
יואב בן־צרויה ועם
אביתר הכהן ויעזרו
אחרי אדניה׃
|
|
8 | וצדוק הכהן ובניהו
בן־יהוידע ונתן
הנביא ושמעי ורעי
והגבורים אשר לדוד
לא היו עם־אדניהו׃
|
|
9 | ויזבח אדניהו צאן
ובקר ומריא עם אבן
הזחלת אשר־אצל עין
רגל ויקרא
את־כל־אחיו בני
המלך ולכל־אנשי
יהודה עבדי המלך׃
|
|
10 | ואת־נתן הנביא
ובניהו
ואת־הגבורים
ואת־שלמה אחיו לא
קרא׃
|
|
11 | ויאמר נתן
אל־בת־שבע אם־שלמה
לאמר הלוא שמעת כי
מלך אדניהו בן־
חגית ואדנינו דוד
לא ידע׃
|
|
12 | ועתה לכי איעצך נא
עצה ומלטי את־נפשך
ואת־נפש בנך שלמה׃
|
|
13 | לכי ובאי אל־המלך
דוד ואמרת אליו
הלא־אתה אדני המלך
נשבעת לאמתך לאמר
כי־שלמה בנך ימלך
אחרי והוא ישב
על־כסאי ומדוע מלך
אדניהו׃
|
|
14 | הנה עודך מדברת שם
עם־המלך ואני אבוא
אחריך ומלאתי
את־דבריך׃
|
|
15 | ותבא בת־שבע
אל־המלך החדרה
והמלך זקן מאד
ואבישג השונמית
משרת את־המלך׃
|
|
16 | ותקד בת־שבע
ותשתחו למלך ויאמר
המלך מה־לך׃
|
|
17 | ותאמר לו אדני אתה
נשבעת ביהוה אלהיך
לאמתך כי־שלמה בנך
ימלך אחרי והוא
ישב על־כסאי׃
|
|
18 | ועתה הנה אדניה
מלך ועתה אדני
המלך לא ידעת׃
|
|
19 | ויזבח שור
ומריא־וצאן לרב
ויקרא לכל־בני
המלך ולאביתר הכהן
וליאב שר הצבא
ולשלמה עבדך לא
קרא׃
|
|
20 | ואתה אדני המלך
עיני כל־ישראל
עליך להגיד להם מי
ישב על־כסא
אדני־המלך אחריו׃
|
|
21 | והיה כשכב
אדני־המלך
עם־אבתיו והייתי
אני ובני שלמה
חטאים׃
|
|
22 | והנה עודנה מדברת
עם־המלך ונתן
הנביא בא׃
|
|
23 | ויגידו למלך לאמר
הנה נתן הנביא
ויבא לפני המלך
וישתחו למלך על־
אפיו ארצה׃
|
|
24 | ויאמר נתן אדני
המלך אתה אמרת
אדניהו ימלך אחרי
והוא ישב על־
כסאי׃
|
|
25 | כי ירד היום ויזבח
שור ומריא־וצאן
לרב ויקרא לכל־בני
המלך ולשרי הצבא
ולאביתר הכהן והנם
אכלים ושתים לפניו
ויאמרו יחי המלך
אדניהו׃
|
|
26 | ולי אני־עבדך
ולצדק הכהן
ולבניהו בן־יהוידע
ולשלמה עבדך לא
קרא׃
|
|
27 | אם מאת אדני המלך
נהיה הדבר הזה ולא
הודעת את־עבדיך מי
ישב על־ כסא
אדני־המלך אחריו׃
|
|
28 | ויען המלך דוד
ויאמר קראו־לי
לבת־שבע ותבא לפני
המלך ותעמד לפני
המלך׃
|
|
29 | וישבע המלך ויאמר
חי־יהוה אשר־פדה
את־נפשי מכל־צרה׃
|
|
30 | כי כאשר נשבעתי לך
ביהוה אלהי ישראל
לאמר כי־שלמה בנך
ימלך אחרי והוא
ישב על־כסאי תחתי
כי כן אעשה היום
הזה׃
|
|
31 | ותקד בת־שבע אפים
ארץ ותשתחו למלך
ותאמר יחי אדני
המלך דוד לעלם׃
|
|
32 | ויאמר המלך דוד
קראו־לי לצדוק
הכהן ולנתן הנביא
ולבניהו בן־
יהוידע ויבאו לפני
המלך׃
|
|
33 | ויאמר המלך להם
קחו עמכם את־עבדי
אדניכם והרכבתם
את־שלמה בני
על־הפרדה אשר־לי
והורדתם אתו
אל־גחון׃
|
|
34 | ומשח אתו שם צדוק
הכהן ונתן הנביא
למלך על־ישראל
ותקעתם בשופר
ואמרתם יחי המלך
שלמה׃
|
|
35 | ועליתם אחריו ובא
וישב על־כסאי והוא
ימלך תחתי ואתו
צויתי להיות נגיד
על־ישראל
ועל־יהודה׃
|
|
36 | ויען בניהו
בן־יהוידע את־המלך
ויאמר אמן כן יאמר
יהוה אלהי אדני
המלך׃
|
|
37 | כאשר היה יהוה
עם־אדני המלך כן
יהי עם־שלמה ויגדל
את־כסאו מכסא אדני
המלך דוד׃
|
|
38 | וירד צדוק הכהן
ונתן הנביא ובניהו
בן־יהוידע והכרתי
והפלתי וירכבו
את־שלמה על־פרדת
המלך דוד וילכו
אתו על־גחון׃
|
|
39 | ויקח צדוק הכהן
את־קרן השמן
מן־האהל וימשח
את־שלמה ויתקעו
בשופר ויאמרו
כל־העם יחי המלך
שלמה׃
|
|
40 | ויעלו כל־העם
אחריו והעם מחללים
בחללים ושמחים
שמחה גדולה ותבקע
הארץ בקולם׃
|
|
41 | וישמע אדניהו
וכל־הקראים אשר
אתו והם כלו לאכל
וישמע יואב את־
קול השופר ויאמר
מדוע קול־הקריה
הומה׃
|
|
42 | עודנו מדבר והנה
יונתן בן־אביתר
הכהן בא ויאמר
אדניהו בא כי איש
חיל אתה וטוב
תבשר׃
|
|
43 | ויען יונתן ויאמר
לאדניהו אבל
אדנינו המלך־דוד
המליך את־שלמה׃
|
|
44 | וישלח אתו־המלך
את־צדוק הכהן
ואת־נתן הנביא
ובניהו בן־יהוידע
והכרתי והפלתי
וירכבו אתו על
פרדת המלך׃
|
|
45 | וימשחו אתו צדוק
הכהן ונתן הנביא
למלך בגחון ויעלו
משם שמחים ותהם
הקריה הוא הקול
אשר שמעתם׃
|
|
46 | וגם ישב שלמה על
כסא המלוכה׃
|
|
47 | וגם־באו עבדי המלך
לברך את־אדנינו
המלך דוד לאמר
ייטב אלהיך את־ שם
שלמה משמך ויגדל
את־כסאו מכסאך
וישתחו המלך
על־המשכב׃
|
|
48 | וגם־ככה אמר המלך
ברוך יהוה אלהי
ישראל אשר נתן
היום ישב על־ כסאי
ועיני ראות׃
|
|
49 | ויחרדו ויקמו
כל־הקראים אשר
לאדניהו וילכו איש
לדרכו׃
|
|
50 | ואדניהו ירא מפני
שלמה ויקם וילך
ויחזק בקרנות
המזבח׃
|
|
51 | ויגד לשלמה לאמר
הנה אדניהו ירא
את־המלך שלמה והנה
אחז בקרנות המזבח
לאמר ישבע־לי כיום
המלך שלמה אם־ימית
את־עבדו בחרב׃
|
|
52 | ויאמר שלמה אם
יהיה לבן־חיל
לא־יפל משערתו
ארצה ואם־רעה
תמצא־ בו ומת׃
|
|
53 | וישלח המלך שלמה
וירדהו מעל המזבח
ויבא וישתחו למלך
שלמה ויאמר־ לו
שלמה לך לביתך׃
|
|