| Chapter 11 |
1 | והמלך שלמה אהב נשים נכריות רבות ואת־בת־פרעה מואביות עמניות אדמית צדנית חתית׃
|
|
2 | מן־הגוים אשר אמר־יהוה אל־בני ישראל לא־תבאו בהם והם לא־יבאו בכם אכן יטו את־לבבכם אחרי אלהיהם בהם דבק שלמה לאהבה׃
|
|
3 | ויהי־לו נשים שרות שבע מאות ופלגשים שלש מאות ויטו נשיו את־לבו׃
|
|
4 | ויהי לעת זקנת שלמה נשיו הטו את־לבבו אחרי אלהים אחרים ולא־היה לבבו שלם עם־יהוה אלהיו כלבב דויד אביו׃
|
|
5 | וילך שלמה אחרי עשתרת אלהי צדנים ואחרי מלכם שקץ עמנים׃
|
|
6 | ויעש שלמה הרע בעיני יהוה ולא מלא אחרי יהוה כדוד אביו׃
|
|
7 | אז יבנה שלמה במה לכמוש שקץ מואב בהר אשר על־פני ירושלם ולמלך שקץ בני עמון׃
|
|
8 | וכן עשה לכל־נשיו הנכריות מקטירות ומזבחות לאלהיהן׃
|
|
9 | ויתאנף יהוה בשלמה כי־נטה לבבו מעם יהוה אלהי ישראל הנראה אליו פעמים׃
|
|
10 | וצוה אליו על־הדבר הזה לבלתי־לכת אחרי אלהים אחרים ולא שמר את אשר־צוה יהוה׃
|
|
11 | ויאמר יהוה לשלמה יען אשר היתה־זאת עמך ולא שמרת בריתי וחקתי אשר צויתי עליך קרע אקרע את־הממלכה מעליך ונתתיה לעבדך׃
|
|
12 | אך־בימיך לא אעשנה למען דוד אביך מיד בנך אקרענה׃
|
|
13 | רק את־כל־הממלכה לא אקרע שבט אחד אתן לבנך למען דוד עבדי ולמען ירושלם אשר בחרתי׃
|
|
14 | ויקם יהוה שטן לשלמה את הדד האדמי מזרע המלך הוא באדום׃
|
|
15 | ויהי בהיות דוד את־אדום בעלות יואב שר הצבא לקבר את־החללים ויך כל־זכר באדום׃
|
|
16 | כי ששת חדשים ישב־שם יואב וכל־ישראל עד־הכרית כל־זכר באדום׃
|
|
17 | ויברח אדד הוא ואנשים אדמיים מעבדי אביו אתו לבוא מצרים והדד נער קטן׃
|
|
18 | ויקמו ממדין ויבאו פארן ויקחו אנשים עמם מפארן ויבאו מצרים אל־ פרעה מלך־מצרים ויתן־לו בית ולחם אמר לו וארץ נתן לו׃
|
|
19 | וימצא הדד חן בעיני פרעה מאד ויתן־לו אשה את־אחות אשתו אחות תחפניס הגבירה׃
|
|
20 | ותלד לו אחות תחפניס את גנבת בנו ותגמלהו תחפנס בתוך בית פרעה ויהי גנבת בית פרעה בתוך בני פרעה׃
|
|
21 | והדד שמע במצרים כי־שכב דוד עם־אבתיו וכי־מת יואב שר־הצבא ויאמר הדד אל־פרעה שלחני ואלך אל־ארצי׃
|
|
22 | ויאמר לו פרעה כי מה־אתה חסר עמי והנך מבקש ללכת אל־ארצך ויאמר לא כי שלח תשלחני׃
|
|
23 | ויקם אלהים לו שטן את־רזון בן־אלידע אשר ברח מאת הדדעזר מלך־ צובה אדניו׃
|
|
24 | ויקבץ עליו אנשים ויהי שר־גדוד בהרג דוד אתם וילכו דמשק וישבו בה וימלכו בדמשק׃
|
|
25 | ויהי שטן לישראל כל־ימי שלמה ואת־הרעה אשר הדד ויקץ בישראל וימלך על־ארם׃
|
|
26 | וירבעם בן־נבט אפרתי מן־הצרדה ושם אמו צרועה אשה אלמנה עבד לשלמה וירם יד במלך׃
|
|
27 | וזה הדבר אשר־הרים יד במלך שלמה בנה את־המלוא סגר את־פרץ עיר דוד אביו׃
|
|
28 | והאיש ירבעם גבור חיל וירא שלמה את־הנער כי־עשה מלאכה הוא ויפקד אתו לכל־סבל בית יוסף׃
|
|
29 | ויהי בעת ההיא וירבעם יצא מירושלם וימצא אתו אחיה השילני הנביא בדרך והוא מתכסה בשלמה חדשה ושניהם לבדם בשדה׃
|
|
30 | ויתפש אחיה בשלמה החדשה אשר עליו ויקרעה שנים עשר קרעים׃
|
|
31 | ויאמר לירבעם קח־לך עשרה קרעים כי כה אמר יהוה אלהי ישראל הנני קרע את־הממלכה מיד שלמה ונתתי לך את עשרה השבטים׃
|
|
32 | והשבט האחד יהיה־לו למען עבדי דוד ולמען ירושלם העיר אשר בחרתי בה מכל שבטי ישראל׃
|
|
33 | יען אשר עזבוני וישתחוו לעשתרת אלהי צדנין לכמוש אלהי מואב ולמלכם אלהי בני־עמון ולא־הלכו בדרכי לעשות הישר בעיני וחקתי ומשפטי כדוד אביו׃
|
|
34 | ולא־אקח את־כל־הממלכה מידו כי נשיא אשתנו כל ימי חייו למען דוד עבדי אשר בחרתי אתו אשר שמר מצותי וחקתי׃
|
|
35 | ולקחתי המלוכה מיד בנו ונתתיה לך את עשרת השבטים׃
|
|
36 | ולבנו אתן שבט־אחד למען היות־ניר לדויד־עבדי כל־הימים לפני בירושלם העיר אשר בחרתי לי לשום שמי שם׃
|
|
37 | ואתך אקח ומלכת בכל אשר־תאוה נפשך והיית מלך על־ישראל׃
|
|
38 | והיה אם־תשמע את־כל־אשר אצוך והלכת בדרכי ועשית הישר בעיני לשמור חקותי ומצותי כאשר עשה דוד עבדי והייתי עמך ובניתי לך בית־ נאמן כאשר בניתי לדוד ונתתי לך את־ישראל׃
|
|
39 | ואענה את־זרע דוד למען זאת אך לא כל־הימים׃
|
|
40 | ויבקש שלמה להמית את־ירבעם ויקם ירבעם ויברח מצרים אל־שישק מלך־ מצרים ויהי במצרים עד־מות שלמה׃
|
|
41 | ויתר דברי שלמה וכל־אשר עשה וחכמתו הלוא־הם כתבים על־ספר דברי שלמה׃
|
|
42 | והימים אשר מלך שלמה בירושלם על־כל־ישראל ארבעים שנה׃
|
|
43 | וישכב שלמה עם־אבתיו ויקבר בעיר דוד אביו וימלך רחבעם בנו תחתיו׃
|
|