| Chapter 19 |
1 | ויהי כשמע המלך
חזקיהו ויקרע
את־בגדיו ויתכס
בשק ויבא בית
יהוה׃
|
|
2 | וישלח את־אליקים
אשר־על־הבית ושבנא
הספר ואת זקני
הכהנים מתכסים
בשקים אל־ישעיהו
הנביא בן־אמוץ׃
|
|
3 | ויאמרו אליו כה
אמר חזקיהו
יום־צרה ותוכחה
ונאצה היום הזה כי
באו בנים עד־משבר
וכח אין ללדה׃
|
|
4 | אולי ישמע יהוה
אלהיך את כל־דברי
רב־שקה אשר שלחו
מלך־אשור אדניו
לחרף אלהים חי
והוכיח בדברים אשר
שמע יהוה אלהיך
ונשאת תפלה בעד
השארית הנמצאה׃
|
|
5 | ויבאו עבדי המלך
חזקיהו אל־ישעיהו׃
|
|
6 | ויאמר להם ישעיהו
כה תאמרון
אל־אדניכם כה אמר
יהוה אל־תירא מפני
הדברים אשר שמעת
אשר גדפו נערי
מלך־אשור אתי׃
|
|
7 | הנני נתן בו רוח
ושמע שמועה ושב
לארצו והפלתיו
בחרב בארצו׃
|
|
8 | וישב רב־שקה וימצא
את־מלך אשור נלחם
על־לבנה כי שמע כי
נסע מלכיש׃
|
|
9 | וישמע אל־תרהקה
מלך־כוש לאמר הנה
יצא להלחם אתך
וישב וישלח מלאכים
אל־חזקיהו לאמר׃
|
|
10 | כה תאמרון
אל־חזקיהו
מלך־יהודה לאמר
אל־ישאך אלהיך אשר
אתה בטח בו לאמר
לא תנתן ירושלם
ביד מלך אשור׃
|
|
11 | הנה אתה שמעת את
אשר עשו מלכי אשור
לכל־הארצות
להחרימם ואתה
תנצל׃
|
|
12 | ההצילו אתם אלהי
הגוים אשר שחתו
אבותי את־גוזן
ואת־חרן ורצף
ובני־עדן אשר
בתלאשר׃
|
|
13 | איו מלך־חמת ומלך
ארפד ומלך לעיר
ספרוים הנע ועוה׃
|
|
14 | ויקח חזקיהו
את־הספרים מיד
המלאכים ויקראם
ויעל בית יהוה
ויפרשהו חזקיהו
לפני יהוה׃
|
|
15 | ויתפלל חזקיהו
לפני יהוה ויאמר
יהוה אלהי ישראל
ישב הכרבים אתה־
הוא האלהים לבדך
לכל ממלכות הארץ
אתה עשית את־השמים
ואת־הארץ׃
|
|
16 | הטה יהוה אזנך
ושמע פקח יהוה
עיניך וראה ושמע
את דברי סנחריב
אשר שלחו לחרף
אלהים חי׃
|
|
17 | אמנם יהוה החריבו
מלכי אשור
את־הגוים
ואת־ארצם׃
|
|
18 | ונתנו את־אלהיהם
באש כי לא אלהים
המה כי אם־מעשה
ידי־אדם עץ ואבן
ויאבדום׃
|
|
19 | ועתה יהוה אלהינו
הושיענו נא מידו
וידעו כל־ממלכות
הארץ כי אתה יהוה
אלהים לבדך׃
|
|
20 | וישלח ישעיהו
בן־אמוץ אל־חזקיהו
לאמר כה־אמר יהוה
אלהי ישראל אשר
התפללת אלי
אל־סנחרב מלך־אשור
שמעתי׃
|
|
21 | זה הדבר אשר־דבר
יהוה עליו בזה לך
לעגה לך בתולת
בת־ציון אחריך ראש
הניעה בת ירושלם׃
|
|
22 | את־מי חרפת וגדפת
ועל־מי הרימות קול
ותשא מרום עיניך
על־קדוש ישראל׃
|
|
23 | ביד מלאכיך חרפת
אדני ותאמר ברכב
רכבי אני עליתי
מרום הרים ירכתי
לבנון ואכרת קומת
ארזיו מבחור ברשיו
ואבואה מלון קצה
יער כרמלו׃
|
|
24 | אני קרתי ושתיתי
מים זרים ואחרב
בכף־פעמי כל יארי
מצור׃
|
|
25 | הלא־שמעת למרחוק
אתה עשיתי למימי
קדם ויצרתיה עתה
הביאתיה ותהי
להשות גלים נצים
ערים בצרות׃
|
|
26 | וישביהן קצרי־יד
חתו ויבשו היו עשב
שדה וירק דשא חציר
גגות ושדפה לפני
קמה׃
|
|
27 | ושבתך וצאתך ובאך
ידעתי ואת התרגזך
אלי׃
|
|
28 | יען התרגזך אלי
ושאננך עלה באזני
ושמתי חחי באפך
ומתגי בשפתיך
והשבתיך בדרך
אשר־באת בה׃
|
|
29 | וזה־לך האות אכול
השנה ספיח ובשנה
השנית סחיש ובשנה
השלישית זרעו
וקצרו ונטעו כרמים
ואכלו פרים׃
|
|
30 | ויספה פליטת
בית־יהודה הנשארה
שרש למטה ועשה פרי
למעלה׃
|
|
31 | כי מירושלם תצא
שארית ופליטה מהר
ציון קנאת יהוה
תעשה־זאת׃
|
|
32 | לכן כה־אמר יהוה
אל־מלך אשור לא
יבא אל־העיר הזאת
ולא־יורה שם חץ
ולא־יקדמנה מגן
ולא־ישפך עליה
סללה׃
|
|
33 | בדרך אשר־יבא בה
ישוב ואל־העיר
הזאת לא יבא
נאם־יהוה׃
|
|
34 | וגנותי אל־העיר
הזאת להושיעה
למעני ולמען דוד
עבדי׃
|
|
35 | ויהי בלילה ההוא
ויצא מלאך יהוה
ויך במחנה אשור
מאה שמונים וחמשה
אלף וישכימו בבקר
והנה כלם פגרים
מתים׃
|
|
36 | ויסע וילך וישב
סנחריב מלך־אשור
וישב בנינוה׃
|
|
37 | ויהי הוא משתחוה
בית נסרך אלהיו
ואדרמלך ושראצר
הכהו בחרב והמה
נמלטו ארץ אררט
וימלך אסר־חדן בנו
תחתיו׃
|
|