| Chapter 17 |
1 | ויהי כאשר ישב דויד בביתו ויאמר דויד אל־נתן הנביא הנה אנכי יושב בבית הארזים וארון ברית־יהוה תחת יריעות׃
|
|
2 | ויאמר נתן אל־דויד כל אשר בלבבך עשה כי האלהים עמך׃
|
|
3 | ויהי בלילה ההוא ויהי דבר־אלהים אל־נתן לאמר׃
|
|
4 | לך ואמרת אל־דויד עבדי כה אמר יהוה לא אתה תבנה־לי הבית לשבת׃
|
|
5 | כי לא ישבתי בבית מן־היום אשר העליתי את־ישראל עד היום הזה ואהיה מאהל אל־אהל וממשכן׃
|
|
6 | בכל אשר־התהלכתי בכל־ישראל הדבר דברתי את־אחד שפטי ישראל אשר צויתי לרעות את־עמי לאמר למה לא־בניתם לי בית ארזים׃
|
|
7 | ועתה כה־תאמר לעבדי לדויד כה אמר יהוה צבאות אני לקחתיך מן־הנוה מן־אחרי הצאן להיות נגיד על עמי ישראל׃
|
|
8 | ואהיה עמך בכל אשר הלכת ואכרית את־כל־אויביך מפניך ועשיתי לך שם כשם הגדולים אשר בארץ׃
|
|
9 | ושמתי מקום לעמי ישראל ונטעתיהו ושכן תחתיו ולא ירגז עוד ולא־ יוסיפו בני־עולה לבלתו כאשר בראשונה׃
|
|
10 | ולמימים אשר צויתי שפטים על־עמי ישראל והכנעתי את־כל־אויביך ואגד לך ובית יבנה־לך יהוה׃
|
|
11 | והיה כי־מלאו ימיך ללכת עם־אבתיך והקימותי את־זרעך אחריך אשר יהיה מבניך והכינותי את־מלכותו׃
|
|
12 | הוא יבנה־לי בית וכננתי את־כסאו עד־עולם׃
|
|
13 | אני אהיה־לו לאב והוא יהיה־לי לבן וחסדי לא־אסיר מעמו כאשר הסירותי מאשר היה לפניך׃
|
|
14 | והעמדתיהו בביתי ובמלכותי עד־העולם וכסאו יהיה נכון עד־עולם׃
|
|
15 | ככל הדברים האלה וככל החזון הזה כן דבר נתן אל־דויד׃
|
|
16 | ויבא המלך דויד וישב לפני יהוה ויאמר מי־אני יהוה אלהים ומי ביתי כי הביאתני עד־הלם׃
|
|
17 | ותקטן זאת בעיניך אלהים ותדבר על־בית־עבדך למרחוק וראיתני כתור האדם המעלה יהוה אלהים׃
|
|
18 | מה־יוסיף עוד דויד אליך לכבוד את־עבדך ואתה את־עבדך ידעת׃
|
|
19 | יהוה בעבור עבדך וכלבך עשית את כל־הגדולה הזאת להדיע את־כל־ הגדלות׃
|
|
20 | יהוה אין כמוך ואין אלהים זולתך בכל אשר־שמענו באזנינו׃
|
|
21 | ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ אשר הלך האלהים לפדות לו עם לשום לך שם גדלות ונראות לגרש מפני עמך אשר־פדית ממצרים גוים׃
|
|
22 | ותתן את־עמך ישראל לך לעם עד־עולם ואתה יהוה היית להם לאלהים׃
|
|
23 | ועתה יהוה הדבר אשר דברת על־עבדך ועל־ביתו יאמן עד־עולם ועשה כאשר דברת׃
|
|
24 | ויאמן ויגדל שמך עד־עולם לאמר יהוה צבאות אלהי ישראל אלהים לישראל ובית־דויד עבדך נכון לפניך׃
|
|
25 | כי אתה אלהי גלית את־אזן עבדך לבנות לו בית על־כן מצא עבדך להתפלל לפניך׃
|
|
26 | ועתה יהוה אתה־הוא האלהים ותדבר על־עבדך הטובה הזאת׃
|
|
27 | ועתה הואלת לברך את־בית עבדך להיות לעולם לפניך כי־אתה יהוה ברכת ומברך לעולם׃
|
|