| Chapter 10 |
1 | וילך רחבעם שכמה
כי שכם באו
כל־ישראל להמליך
אתו׃
|
|
2 | ויהי כשמע ירבעם
בן־נבט והוא
במצרים אשר ברח
מפני שלמה המלך
וישב ירבעם
ממצרים׃
|
|
3 | וישלחו ויקראו־לו
ויבא ירבעם
וכל־ישראל וידברו
אל־רחבעם לאמר׃
|
|
4 | אביך הקשה את־עלנו
ועתה הקל מעבדת
אביך הקשה ומעלו
הכבד אשר־נתן
עלינו ונעבדך׃
|
|
5 | ויאמר אלהם עוד
שלשת ימים ושובו
אלי וילך העם׃
|
|
6 | ויועץ המלך רחבעם
את־הזקנים אשר־היו
עמדים לפני שלמה
אביו בהיתו חי
לאמר איך אתם
נועצים להשיב
לעם־הזה דבר׃
|
|
7 | וידברו אליו לאמר
אם־תהיה לטוב להעם
הזה ורציתם ודברת
אלהם דברים טובים
והיו לך עבדים
כל־הימים׃
|
|
8 | ויעזב את־עצת
הזקנים אשר יעצהו
ויועץ את־הילדים
אשר גדלו אתו
העמדים לפניו׃
|
|
9 | ויאמר אלהם מה אתם
נועצים ונשיב דבר
את־העם הזה אשר
דברו אלי לאמר הקל
מן־העל אשר־נתן
אביך עלינו׃
|
|
10 | וידברו אתו הילדים
אשר גדלו אתו לאמר
כה־תאמר לעם
אשר־דברו אליך
לאמר אביך הכביד
את־עלנו ואתה הקל
מעלינו כה תאמר
אלהם קטני עבה
ממתני אבי׃
|
|
11 | ועתה אבי העמיס
עליכם על כבד ואני
אסיף על־עלכם אבי
יסר אתכם בשוטים
ואני בעקרבים׃
|
|
12 | ויבא ירבעם
וכל־העם אל־רחבעם
ביום השלשי כאשר
דבר המלך לאמר
שובו אלי ביום
השלשי׃
|
|
13 | ויענם המלך קשה
ויעזב המלך רחבעם
את עצת הזקנים׃
|
|
14 | וידבר אלהם כעצת
הילדים לאמר אכביד
את־עלכם ואני אסיף
עליו אבי יסר אתכם
בשוטים ואני
בעקרבים׃
|
|
15 | ולא־שמע המלך
אל־העם כי־היתה
נסבה מעם האלהים
למען הקים יהוה
את־דברו אשר דבר
ביד אחיהו השלוני
אל־ירבעם בן־נבט׃
|
|
16 | וכל־ישראל כי
לא־שמע המלך להם
וישיבו העם
את־המלך לאמר
מה־לנו חלק בדויד
ולא־נחלה בבן־ישי
איש לאהליך ישראל
עתה ראה ביתך דויד
וילך כל־ישראל
לאהליו׃
|
|
17 | ובני ישראל הישבים
בערי יהודה וימלך
עליהם רחבעם׃
|
|
18 | וישלח המלך רחבעם
את־הדרם אשר
על־המס וירגמו־בו
בני־ישראל אבן
וימת והמלך רחבעם
התאמץ לעלות
במרכבה לנוס
ירושלם׃
|
|
19 | ויפשעו ישראל בבית
דויד עד היום הזה׃
|
|