| Chapter 18 |
1 | ויהי ליהושפט עשר
וכבוד לרב ויתחתן
לאחאב׃
|
|
2 | וירד לקץ שנים
אל־אחאב לשמרון
ויזבח־לו אחאב צאן
ובקר לרב ולעם אשר
עמו ויסיתהו לעלות
אל־רמות גלעד׃
|
|
3 | ויאמר אחאב
מלך־ישראל
אל־יהושפט מלך
יהודה התלך עמי
רמת גלעד ויאמר לו
כמוני כמוך וכעמך
עמי ועמך במלחמה׃
|
|
4 | ויאמר יהושפט
אל־מלך ישראל
דרש־נא כיום
את־דבר יהוה׃
|
|
5 | ויקבץ מלך־ישראל
את־הנבאים ארבע
מאות איש ויאמר
אלהם הנלך אל־ רמת
גלעד למלחמה
אם־אחדל ויאמרו
עלה ויתן האלהים
ביד המלך׃
|
|
6 | ויאמר יהושפט האין
פה נביא ליהוה עוד
ונדרשה מאתו׃
|
|
7 | ויאמר מלך־ישראל
אל־יהושפט עוד
איש־אחד לדרוש
את־יהוה מאתו ואני
שנאתיהו כי־איננו
מתנבא עלי לטובה
כי כל־ימיו לרעה
הוא מיכיהו בן־
ימלא ויאמר יהושפט
אל־יאמר המלך כן׃
|
|
8 | ויקרא מלך ישראל
אל־סריס אחד ויאמר
מהר מיכהו
בן־ימלא׃
|
|
9 | ומלך ישראל
ויהושפט מלך־יהודה
יושבים איש
על־כסאו מלבשים
בגדים וישבים בגרן
פתח שער שמרון
וכל־הנביאים
מתנבאים לפניהם׃
|
|
10 | ויעש לו צדקיהו
בן־כנענה קרני
ברזל ויאמר כה־אמר
יהוה באלה תנגח
את־ארם עד־כלותם׃
|
|
11 | וכל־הנבאים נבאים
כן לאמר עלה רמת
גלעד והצלח ונתן
יהוה ביד המלך׃
|
|
12 | והמלאך אשר־הלך
לקרא למיכיהו דבר
אליו לאמר הנה
דברי הנבאים פה־
אחד טוב אל־המלך
ויהי־נא דברך כאחד
מהם ודברת טוב׃
|
|
13 | ויאמר מיכיהו
חי־יהוה כי
את־אשר־יאמר אלהי
אתו אדבר׃
|
|
14 | ויבא אל־המלך
ויאמר המלך אליו
מיכה הנלך אל־רמת
גלעד למלחמה אם־
אחדל ויאמר עלו
והצליחו וינתנו
בידכם׃
|
|
15 | ויאמר אליו המלך
עד־כמה פעמים אני
משביעך אשר
לא־תדבר אלי רק־
אמת בשם יהוה׃
|
|
16 | ויאמר ראיתי
את־כל־ישראל
נפוצים על־ההרים
כצאן אשר אין־להן
רעה ויאמר יהוה
לא־אדנים לאלה
ישובו איש־לביתו
בשלום׃
|
|
17 | ויאמר מלך־ישראל
אל־יהושפט הלא
אמרתי אליך
לא־יתנבא עלי טוב
כי אם־לרע׃
|
|
18 | ויאמר לכן שמעו
דבר־יהוה ראיתי
את־יהוה יושב
על־כסאו וכל־צבא
השמים עמדים
על־ימינו ושמאלו׃
|
|
19 | ויאמר יהוה מי
יפתה את־אחאב
מלך־ישראל ויעל
ויפל ברמות גלעד
ויאמר זה אמר ככה
וזה אמר ככה׃
|
|
20 | ויצא הרוח ויעמד
לפני יהוה ויאמר
אני אפתנו ויאמר
יהוה אליו במה׃
|
|
21 | ויאמר אצא והייתי
לרוח שקר בפי
כל־נביאיו ויאמר
תפתה וגם־תוכל צא
ועשה־כן׃
|
|
22 | ועתה הנה נתן יהוה
רוח שקר בפי
נביאיך אלה ויהוה
דבר עליך רעה׃
|
|
23 | ויגש צדקיהו
בן־כנענה ויך
את־מיכיהו על־הלחי
ויאמר אי זה הדרך
עבר רוח־יהוה מאתי
לדבר אתך׃
|
|
24 | ויאמר מיכיהו הנך
ראה ביום ההוא אשר
תבוא חדר בחדר
להחבא׃
|
|
25 | ויאמר מלך ישראל
קחו את־מיכיהו
והשיבהו אל־אמון
שר־העיר ואל־ יואש
בן־המלך׃
|
|
26 | ואמרתם כה אמר
המלך שימו זה בית
הכלא והאכלהו לחם
לחץ ומים לחץ עד
שובי בשלום׃
|
|
27 | ויאמר מיכיהו
אם־שוב תשוב בשלום
לא־דבר יהוה בי
ויאמר שמעו עמים
כלם׃
|
|
28 | ויעל מלך־ישראל
ויהושפט מלך־יהודה
אל־רמת גלעד׃
|
|
29 | ויאמר מלך ישראל
אל־יהושפט התחפש
ובוא במלחמה ואתה
לבש בגדיך ויתחפש
מלך ישראל ויבאו
במלחמה׃
|
|
30 | ומלך ארם צוה
את־שרי הרכב
אשר־לו לאמר לא
תלחמו את־הקטן את־
הגדול כי
אם־את־מלך ישראל
לבדו׃
|
|
31 | ויהי כראות שרי
הרכב את־יהושפט
והמה אמרו מלך
ישראל הוא ויסבו
עליו להלחם ויזעק
יהושפט ויהוה עזרו
ויסיתם אלהים
ממנו׃
|
|
32 | ויהי כראות שרי
הרכב כי לא־היה
מלך ישראל וישבו
מאחריו׃
|
|
33 | ואיש משך בקשת
לתמו ויך את־מלך
ישראל בין הדבקים
ובין השרין ויאמר
לרכב הפך ידיך
והוצאתני מן־המחנה
כי החליתי׃
|
|
34 | ותעל המלחמה ביום
ההוא ומלך ישראל
היה מעמיד במרכבה
נכח ארם עד־ הערב
וימת לעת בוא
השמש׃
|
|