| Chapter 2 |
1 | ויהי היום ויבאו
בני האלהים להתיצב
על־יהוה ויבוא
גם־השטן בתכם
להתיצב על־יהוה׃
|
|
2 | ויאמר יהוה
אל־השטן אי מזה
תבא ויען השטן
את־יהוה ויאמר משט
בארץ ומהתהלך בה׃
|
|
3 | ויאמר יהוה
אל־השטן השמת לבך
אל־עבדי איוב כי
אין כמהו בארץ איש
תם וישר ירא אלהים
וסר מרע ועדנו
מחזיק בתמתו
ותסיתני בו לבלעו
חנם׃
|
|
4 | ויען השטן את־יהוה
ויאמר עור בעד־עור
וכל אשר לאיש יתן
בעד נפשו׃
|
|
5 | אולם שלח־נא ידך
וגע אל־עצמו
ואל־בשרו אם־לא
אל־פניך יברכך׃
|
|
6 | ויאמר יהוה
אל־השטן הנו בידך
אך את־נפשו שמר׃
|
|
7 | ויצא השטן מאת פני
יהוה ויך את־איוב
בשחין רע מכף רגלו
עד קדקדו׃
|
|
8 | ויקח־לו חרש
להתגרד בו והוא
ישב בתוך־האפר׃
|
|
9 | ותאמר לו אשתו עדך
מחזיק בתמתך ברך
אלהים ומת׃
|
|
10 | ויאמר אליה כדבר
אחת הנבלות תדברי
גם את־הטוב נקבל
מאת האלהים
ואת־הרע לא נקבל
בכל־זאת לא־חטא
איוב בשפתיו׃
|
|
11 | וישמעו שלשת רעי
איוב את כל־הרעה
הזאת הבאה עליו
ויבאו איש ממקמו
אליפז התימני
ובלדד השוחי וצופר
הנעמתי ויועדו
יחדו לבוא לנוד־לו
ולנחמו׃
|
|
12 | וישאו את־עיניהם
מרחוק ולא הכירהו
וישאו קולם ויבכו
ויקרעו איש מעלו
ויזרקו עפר
על־ראשיהם השמימה׃
|
|
13 | וישבו אתו לארץ
שבעת ימים ושבעת
לילות ואין־דבר
אליו דבר כי ראו
כי־גדל הכאב מאד׃
|
|