| Chapter 3 |
1 | אחרי־כן פתח איוב
את־פיהו ויקלל
את־יומו׃
|
|
2 | |
3 | יאבד יום אולד בו
והלילה אמר הרה
גבר׃
|
|
4 | היום ההוא יהי חשך
אל־ידרשהו אלוה
ממעל ואל־תופע
עליו נהרה׃
|
|
5 | יגאלהו חשך וצלמות
תשכן־עליו עננה
יבעתהו כמרירי
יום׃
|
|
6 | הלילה ההוא יקחהו
אפל אל־יחד בימי
שנה במספר ירחים
אל־יבא׃
|
|
7 | הנה הלילה ההוא
יהי גלמוד אל־תבא
רננה בו׃
|
|
8 | יקבהו אררי־יום
העתידים ערר
לויתן׃
|
|
9 | יחשכו כוכבי נשפו
יקו־לאור ואין
ואל־יראה
בעפעפי־שחר׃
|
|
10 | כי לא סגר דלתי
בטני ויסתר עמל
מעיני׃
|
|
11 | למה לא מרחם אמות
מבטן יצאתי ואגוע׃
|
|
12 | מדוע קדמוני ברכים
ומה־שדים כי אינק׃
|
|
13 | כי־עתה שכבתי
ואשקוט ישנתי אז
ינוח לי׃
|
|
14 | עם־מלכים ויעצי
ארץ הבנים חרבות
למו׃
|
|
15 | או עם־שרים זהב
להם הממלאים בתיהם
כסף׃
|
|
16 | או כנפל טמון לא
אהיה כעללים
לא־ראו אור׃
|
|
17 | שם רשעים חדלו רגז
ושם ינוחו יגיעי
כח׃
|
|
18 | יחד אסירים שאננו
לא שמעו קול נגש׃
|
|
19 | קטן וגדול שם הוא
ועבד חפשי מאדניו׃
|
|
20 | למה יתן לעמל אור
וחיים למרי נפש׃
|
|
21 | המחכים למות
ואיננו ויחפרהו
ממטמונים׃
|
|
22 | השמחים אלי־גיל
ישישו כי
ימצאו־קבר׃
|
|
23 | לגבר אשר־דרכו
נסתרה ויסך אלוה
בעדו׃
|
|
24 | כי־לפני לחמי
אנחתי תבא ויתכו
כמים שאגתי׃
|
|
25 | כי פחד פחדתי
ויאתיני ואשר
יגרתי יבא לי׃
|
|
26 | לא שלותי ולא
שקטתי ולא־נחתי
ויבא רגז׃
|
|