| Chapter 38 |
1 | ויען־יהוה את־איוב מנהסערה ויאמר׃
|
|
2 | מי זה מחשיך עצה במלין בלי־דעת׃
|
|
3 | אזר־נא כגבר חלציך ואשאלך והודיעני׃
|
|
4 | איפה היית ביסדי־ארץ הגד אם־ידעת בינה׃
|
|
5 | מי־שם ממדיה כי תדע או מי־נטה עליה קו׃
|
|
6 | על־מה אדניה הטבעו או מי־ירה אבן פנתה׃
|
|
7 | ברן־יחד כוכבי בקר ויריעו כל־בני אלהים׃
|
|
8 | ויסך בדלתים ים בגיחו מרחם יצא׃
|
|
9 | בשומי ענן לבשו וערפל חתלתו׃
|
|
10 | ואשבר עליו חקי ואשים בריח ודלתים׃
|
|
11 | ואמר עד־פה תבוא ולא תסיף ופא־ישית בגאון גליך׃
|
|
12 | המימיך צוית בקר ידעתה שחר מקמו׃
|
|
13 | לאחז בכנפות הארץ וינערו רשעים ממנה׃
|
|
14 | תתהפך כחמר חותם ויתיצבו כמו לבוש׃
|
|
15 | וימנע מרשעים אורם וזרוע רמה תשבר׃
|
|
16 | הבאת עד־נבכי־ים ובחקר תהום התהלכת׃
|
|
17 | הנגלו לך שערי־מות ושערי צלמות תראה׃
|
|
18 | התבננת עד־רחבי־ארץ הגד אם־ידעת כלה׃
|
|
19 | אי־זה הדרך ישכן־אור וחשך אי־זה מקמו׃
|
|
20 | כי תקחנו אל־גבולו וכי־תבין נתיבות ביתו׃
|
|
21 | ידעת כי־אז תולד ומספר ימיך רבים׃
|
|
22 | הבאת אל־אצרות שלג ואצרות ברד תראה׃
|
|
23 | אשר־חשכתי לעת־צר ליום קרב ומלחמה׃
|
|
24 | אי־זה הדרך יחלק אור יפץ קדים עלי־ארץ׃
|
|
25 | מי־פלג לשטף תעלה ודרך לחזיז קלות׃
|
|
26 | להמטיר על־ארץ לא־איש מדבר לא־אדם בו׃
|
|
27 | להשביע שאה ומשאה ולהצמיח מצא דשא׃
|
|
28 | היש־למטר אב או מי־הוליד אגלי־טל׃
|
|
29 | מבטן מי יצא הקרח וכפר שמים מי ילדו׃
|
|
30 | כאבן מים יתחבאו ופני תהום יתלכדו׃
|
|
31 | התקשר מעדנות כימה או־משכות כסיל תפתח׃
|
|
32 | התציא מזרות בעתו ועיש על־בניה תנחם׃
|
|
33 | הידעת חקות שמים אם־תשים משטרו בארץ׃
|
|
34 | התרים לעב קולך ושפעת־מים תכסך׃
|
|
35 | התשלח ברקים וילכו ויאמרו לך הננו׃
|
|
36 | מי־שת בטחות חכמה או מי־נתן לשכוי בינה׃
|
|
37 | מי־יספר שחקים בחכמה ונבלי שמים מי ישכיב׃
|
|
38 | בצקת עפר למוצק ורגבים ידבקו׃
|
|
39 | התצוד ללביא טרף וחית כפירים תמלא׃
|
|
40 | כי־ישחו במעונות ישבו בסכה למו־ארב׃
|
|
41 | מי יכין לערב צידו כי־ילדו אל־אל ישועו יתעו לבלי־אכל׃
|
|