| Chapter 78 |
1 | משכיל לאסף האזינה
עמי תורתי הטו
אזנכם לאמרי־פי׃
|
|
2 | אפתחה במשל פי
אביעה חידות
מני־קדם׃
|
|
3 | אשר שמענו ונדעם
ואבותינו
ספרו־לנו׃
|
|
4 | לא נכחד מבניהם
לדור אחרון מספרים
תהלות יהוה ועזוזו
ונפלאותיו אשר
עשה׃
|
|
5 | ויקם עדות ביעקב
ותורה שם בישראל
אשר צוה
את־אבותינו
להודיעם לבניהם׃
|
|
6 | למען ידעו דור
אחרון בנים יולדו
יקמו ויספרו
לבניהם׃
|
|
7 | וישימו באלהים
כסלם ולא ישכחו
מעללי־אל ומצותיו
ינצרו׃
|
|
8 | ולא יהיו כאבותם
דור סורר ומרה דור
לא־הכין לבו
ולא־נאמנה את־אל
רוחו׃
|
|
9 | בני־אפרים נושקי
רומי־קשת הפכו
ביום קרב׃
|
|
10 | לא שמרו ברית
אלהים ובתורתו
מאנו ללכת׃
|
|
11 | וישכחו עלילותיו
ונפלאותיו אשר
הראם׃
|
|
12 | נגד אבותם עשה פלא
בארץ מצרים
שדה־צען׃
|
|
13 | בקע ים ויעבירם
ויצב־מים כמו־נד׃
|
|
14 | וינחם בענן יומם
וכל־הלילה באור
אש׃
|
|
15 | יבקע צרים במדבר
וישק כתהמות רבה׃
|
|
16 | ויוצא נוזלים מסלע
ויורד כנהרות מים׃
|
|
17 | ויוסיפו עוד
לחטא־לו למרות
עליון בציה׃
|
|
18 | וינסו־אל בלבבם
לשאל־אכל לנפשם׃
|
|
19 | וידברו באלהים
אמרו היוכל אל
לערך שלחן במדבר׃
|
|
20 | הן הכה־צור ויזובו
מים ונחלים ישטפו
הגם־לחם יוכל תת
אם־יכין שאר לעמו׃
|
|
21 | לכן שמע יהוה
ויתעבר ואש נשקה
ביעקב וגם־אף עלה
בישראל׃
|
|
22 | כי לא האמינו
באלהים ולא בטחו
בישועתו׃
|
|
23 | ויצו שחקים ממעל
ודלתי שמים פתח׃
|
|
24 | וימטר עליהם מן
לאכל ודגן־שמים
נתן למו׃
|
|
25 | לחם אבירים אכל
איש צידה שלח להם
לשבע׃
|
|
26 | יסע קדים בשמים
וינהג בעזו תימן׃
|
|
27 | וימטר עליהם כעפר
שאר וכחול ימים
עוף כנף׃
|
|
28 | ויפל בקרב מחנהו
סביב למשכנתיו׃
|
|
29 | ויאכלו וישבעו מאד
ותאותם יבא להם׃
|
|
30 | לא־זרו מתאותם עוד
אכלם בפיהם׃
|
|
31 | ואף אלהים עלה בהם
ויהרג במשמניהם
ובחורי ישראל
הכריע׃
|
|
32 | בכל־זאת חטאו־עוד
ולא־האמינו
בנפלאותיו׃
|
|
33 | ויכל־בהבל ימיהם
ושנותם בבהלה׃
|
|
34 | אם־הרגם ודרשוהו
ושבו ושחרו־אל׃
|
|
35 | ויזכרו כי־אלהים
צורם ואל עליון
גאלם׃
|
|
36 | ויפתוהו בפיהם
ובלשונם יכזבו־לו׃
|
|
37 | ולבם לא־נכון עמו
ולא נאמנו בבריתו׃
|
|
38 | והוא רחום יכפר
עון ולא־ישחית
והרבה להשיב אפו
ולא־יעיר כל־
חמתו׃
|
|
39 | ויזכר כי־בשר המה
רוח הולך ולא
ישוב׃
|
|
40 | כמה ימרוהו במדבר
יעציבוהו בישימון׃
|
|
41 | וישובו וינסו אל
וקדוש ישראל התוו׃
|
|
42 | לא־זכרו את־ידו
יום אשר־פדם
מני־צר׃
|
|
43 | אשר־שם במצרים
אתותיו ומופתיו
בשדה־צען׃
|
|
44 | ויהפך לדם יאריהם
ונזליהם
בל־ישתיון׃
|
|
45 | ישלח בהם ערב
ויאכלם וצפרדע
ותשחיתם׃
|
|
46 | ויתן לחסיל יבולם
ויגיעם לארבה׃
|
|
47 | יהרג בברד גפנם
ושקמותם בחנמל׃
|
|
48 | ויסגר לברד בעירם
ומקניהם לרשפים׃
|
|
49 | ישלח־בם חרון אפו
עברה וזעם וצרה
משלחת מלאכי רעים׃
|
|
50 | יפלס נתיב לאפו
לא־חשך ממות נפשם
וחיתם לדבר הסגיר׃
|
|
51 | ויך כל־בכור
במצרים ראשית
אונים באהלי־חם׃
|
|
52 | ויסע כצאן עמו
וינהגם כעדר
במדבר׃
|
|
53 | וינחם לבטח ולא
פחדו ואת־אויביהם
כסה הים׃
|
|
54 | ויביאם אל־גבול
קדשו הר־זה קנתה
ימינו׃
|
|
55 | ויגרש מפניהם גוים
ויפילם בחבל נחלה
וישכן באהליהם
שבטי ישראל׃
|
|
56 | וינסו וימרו
את־אלהים עליון
ועדותיו לא שמרו׃
|
|
57 | ויסגו ויבגדו
כאבותם נהפכו כקשת
רמיה׃
|
|
58 | ויכעיסוהו בבמותם
ובפסיליהם
יקניאוהו׃
|
|
59 | שמע אלהים ויתעבר
וימאס מאד בישראל׃
|
|
60 | ויטש משכן שלו אהל
שכן באדם׃
|
|
61 | ויתן לשבי עזו
ותפארתו ביד־צר׃
|
|
62 | ויסגר לחרב עמו
ובנחלתו התעבר׃
|
|
63 | בחוריו אכלה־אש
ובתולתיו לא
הוללו׃
|
|
64 | כהניו בחרב נפלו
ואלמנתיו לא
תבכינה׃
|
|
65 | ויקץ כישן אדני
כגבור מתרונן
מיין׃
|
|
66 | ויך־צריו אחור
חרפת עולם נתן
למו׃
|
|
67 | וימאס באהל יוסף
ובשבט אפרים לא
בחר׃
|
|
68 | ויבחר את־שבט
יהודה את־הר ציון
אשר אהב׃
|
|
69 | ויבן כמו־רמים
מקדשו כארץ יסדה
לעולם׃
|
|
70 | ויבחר בדוד עבדו
ויקחהו ממכלאת
צאן׃
|
|
71 | מאחר עלות הביאו
לרעות ביעקב עמו
ובישראל נחלתו׃
|
|
72 | וירעם כתם לבבו
ובתבונות כפיו
ינחם׃
|
|