| Chapter 139 |
1 | למנצח לדוד מזמור
יהוה חקרתני ותדע׃
|
|
2 | אתה ידעת שבתי
וקומי בנתה לרעי
מרחוק׃
|
|
3 | ארחי ורבעי זרית
וכל־דרכי הסכנתה׃
|
|
4 | כי אין מלה בלשוני
הן יהוה ידעת כלה׃
|
|
5 | אחור וקדם צרתני
ותשת עלי כפכה׃
|
|
6 | פלאיה דעת ממני
נשגבה לא־אוכל לה׃
|
|
7 | אנה אלך מרוחך
ואנה מפניך אברח׃
|
|
8 | אם־אסק שמים שם
אתה ואציעה שאול
הנך׃
|
|
9 | אשא כנפי־שחר
אשכנה באחרית ים׃
|
|
10 | גם־שם ידך תנחני
ותאחזני ימינך׃
|
|
11 | ואמר אך־חשך
ישופני ולילה אור
בעדני׃
|
|
12 | גם־חשך לא־יחשיך
ממך ולילה כיום
יאיר כחשיכה
כאורה׃
|
|
13 | כי־אתה קנית כליתי
תסכני בבטן אמי׃
|
|
14 | אודך על כי נוראות
נפליתי נפלאים
מעשיך ונפשי ידעת
מאד׃
|
|
15 | לא־נכחד עצמי ממך
אשר־עשיתי בסתר
רקמתי בתחתיות
ארץ׃
|
|
16 | גלמי ראו עיניך
ועל־ספרך כלם
יכתבו ימים יצרו
ולא אחד בהם׃
|
|
17 | ולי מה־יקרו רעיך
אל מה עצמו
ראשיהם׃
|
|
18 | אספרם מחול ירבון
הקיצתי ועודי עמך׃
|
|
19 | אם־תקטל אלוה רשע
ואנשי דמים סורו
מני׃
|
|
20 | אשר יאמרך למזמה
נשא לשוא עריך׃
|
|
21 | הלוא־משנאיך יהוה
אשנא ובתקוממיך
אתקוטט׃
|
|
22 | תכלית שנאה שנאתים
לאויבים היו לי׃
|
|
23 | חקרני אל ודע לבבי
בחנני ודע שרעפי׃
|
|
24 | וראה אם־דרך־עצב
בי ונחני בדרך
עולם׃
|
|