| Chapter 1 |
1 | דברי קהלת בן־דוד מלך בירושלם׃
|
|
2 | הבל הבלים אמר קהלת הבל הבלים הכל הבל׃
|
|
3 | מה־יתרון לאדם בכל־עמלו שיעמל תחת השמש׃
|
|
4 | דור הלך ודור בא והארץ לעולם עמדת׃
|
|
5 | וזרח השמש ובא השמש ואל־מקומו שואף זורח הוא שם׃
|
|
6 | הולך אל־דרום וסובב אל־צפון סובב סבב הולך הרוח ועל־סביבתיו שב הרוח׃
|
|
7 | כל־הנחלים הלכים אל־הים והים איננו מלא אל־מקום שהנחלים הלכים שם הם שבים ללכת׃
|
|
8 | כל־הדברים יגעים לא־יוכל איש לדבר לא־תשבע עין לראות ולא־תמלא אזן משמע׃
|
|
9 | מה־שהיה הוא שיהיה ומה־שנעשה הוא שיעשה ואין כל־חדש תחת השמש׃
|
|
10 | יש דבר שיאמר ראה־זה חדש הוא כבר היה לעלמים אשר היה מלפננו׃
|
|
11 | אין זכרון לראשנים וגם לאחרנים שיהיו לא־יהיה להם זכרון עם שיהיו לאחרנה׃
|
|
12 | אני קהלת הייתי מלך על־ישראל בירושלם׃
|
|
13 | ונתתי את־לבי לדרוש ולתור בחכמה על כל־אשר נעשה תחת השמים הוא ענין רע נתן אלהים לבני האדם לענות בו׃
|
|
14 | ראיתי את־כל־המעשים שנעשו תחת השמש והנה הכל הבל ורעות רוח׃
|
|
15 | מעות לא־יוכל לתקן וחסרון לא־יוכל להמנות׃
|
|
16 | דברתי אני עם־לבי לאמר אני הנה הגדלתי והוספתי חכמה על כל־אשר־ היה לפני על־ירושלם ולבי ראה הרבה חכמה ודעת׃
|
|
17 | ואתנה לבי לדעת חכמה ודעת הוללות ושכלות ידעתי שגם־זה הוא רעיון רוח׃
|
|
18 | כי ברב חכמה רב־כעס ויוסיף דעת יוסיף מכאוב׃
|
|