| Chapter 4 |
1 | ושבתי אני ואראה
את־כל־העשקים אשר
נעשים תחת השמש
והנה דמעת העשקים
ואין להם מנחם
ומיד עשקיהם כח
ואין להם מנחם׃
|
|
2 | ושבח אני את־המתים
שכבר מתו מן־החיים
אשר המה חיים
עדנה׃
|
|
3 | וטוב משניהם את
אשר־עדן לא היה
אשר לא־ראה
את־המעשה הרע אשר
נעשה תחת השמש׃
|
|
4 | וראיתי אני
את־כל־עמל ואת
כל־כשרון המעשה כי
היא קנאת־איש
מרעהו גם־זה הבל
ורעות רוח׃
|
|
5 | הכסיל חבק את־ידיו
ואכל את־בשרו׃
|
|
6 | טוב מלא כף נחת
ממלא חפנים עמל
ורעות רוח׃
|
|
7 | ושבתי אני ואראה
הבל תחת השמש׃
|
|
8 | יש אחד ואין שני
גם בן ואח אין־לו
ואין קץ לכל־עמלו
גם־עיניו לא־ תשבע
עשר ולמי אני עמל
ומחסר את־נפשי
מטובה גם־זה הבל
וענין רע הוא׃
|
|
9 | טובים השנים
מן־האחד אשר
יש־להם שכר טוב
בעמלם׃
|
|
10 | כי אם־יפלו האחד
יקים את־חברו
ואילו האחד שיפול
ואין שני להקימו׃
|
|
11 | גם אם־ישכבו שנים
וחם להם ולאחד איך
יחם׃
|
|
12 | ואם־יתקפו האחד
השנים יעמדו נגדו
והחוט המשלש לא
במהרה ינתק׃
|
|
13 | טוב ילד מסכן וחכם
ממלך זקן וכסיל
אשר לא־ידע להזהר
עוד׃
|
|
14 | כי־מבית הסורים
יצא למלך כי גם
במלכותו נולד רש׃
|
|
15 | ראיתי את־כל־החיים
המהלכים תחת השמש
עם הילד השני אשר
יעמד תחתיו׃
|
|
16 | אין־קץ לכל־העם
לכל אשר־היה
לפניהם גם
האחרונים לא
ישמחו־בו כי־
גם־זה הבל ורעיון
רוח׃
|
|
17 | שמר רגליך כאשר
תלך אל־בית האלהים
וקרוב לשמע מתת
הכסילים זבח
כי־אינם יודעים
לעשות רע׃
|
|