| Chapter 16 |
1 | שלחו־כר משל־ארץ מסלע מדברה אל־הר בת־ציון׃
|
|
2 | והיה כעוף־נודד קן משלח תהיינה בנות מואב מעברת לארנון׃
|
|
3 | הביאו עצה עשו פלילה שיתי כליל צלך בתוך צהרים סתרי נדחים נדד אל־תגלי׃
|
|
4 | יגורו בך נדחי מואב הוי־סתר למו מפני שודד כי־אפס המץ כלה שד תמו רמס מן־הארץ׃
|
|
5 | והוכן בחסד כסא וישב עליו באמת באהל דוד שפט ודרש משפט ומהר צדק׃
|
|
6 | שמענו גאון־מואב גא מאד גאותו וגאונו ועברתו לא־כן בדיו׃
|
|
7 | לכן ייליל מואב למואב כלה ייליל לאשישי קיר־חרשת תהגו אך־נכאים׃
|
|
8 | כי שדמות חשבון אמלל גפן שבמה בעלי גוים הלמו שרוקיה עד־יעזר נגעו תעו מדבר שלחותיה נטשו עברו ים׃
|
|
9 | על־כן אבכה בבכי יעזר גפן שבמה אריוך דמעתי חשבון ואלעלה כי על־ קיצך ועל־קצירך הידד נפל׃
|
|
10 | ונאסף שמחה וגיל מן־הכרמל ובכרמים לא־ירנן לא ירעע יין ביקבים לא־ידרך הדרך הידד השבתי׃
|
|
11 | על־כן מעי למואב ככנור יהמו וקרבי לקיר חרש׃
|
|
12 | והיה כי־נראה כי־נלאה מואב על־הבמה ובא אל־מקדשו להתפלל ולא יוכל׃
|
|
13 | זה הדבר אשר דבר יהוה אל־מואב מאז׃
|
|
14 | ועתה דבר יהוה לאמר בשלש שנים כשני שכיר ונקלה כבוד מואב בכל ההמון הרב ושאר מעט מזער לוא כביר׃
|
|