| Chapter 21 |
1 | משא מדבר־ים כסופות בנגב לחלף ממדבר בא מארץ נוראה׃
|
|
2 | חזות קשה הגד־לי הבוגד בוגד והשודד שודד עלי עילם צורי מדי כל־ אנחתה השבתי׃
|
|
3 | על־כן מלאו מתני חלחלה צירים אחזוני כצירי יולדה נעויתי משמע נבהלתי מראות׃
|
|
4 | תעה לבבי פלצות בעתתני את נשף חשקי שם לי לחרדה׃
|
|
5 | ערך השלחן צפה הצפית אכול שתה קומו השרים משחו מגן׃
|
|
6 | כי כה אמר אלי אדני לך העמד המצפה אשר יראה יגיד׃
|
|
7 | וראה רכב צמד פרשים רכב חמור רכב גמל והקשיב קשב רב־קשב׃
|
|
8 | ויקרא אריה על־מצפה אדני אנכי עמד תמיד יומם ועל־משמרתי אנכי נצב כל־הלילות׃
|
|
9 | והנה־זה בא רכב איש צמד פרשים ויען ויאמר נפלה נפלה בבל וכל־ פסילי אלהיה שבר לארץ׃
|
|
10 | מדשתי ובן־גרני אשר שמעתי מאת יהוה צבאות אלהי ישראל הגדתי לכם׃
|
|
11 | משא דומה אלי קרא משעיר שמר מה־מלילה שמר מה־מליל׃
|
|
12 | אמר שמר אתה בקר וגם־לילה אם־תבעיון בעיו שבו אתיו׃
|
|
13 | משא בערב ביער בערב תלינו ארחות דדנים׃
|
|
14 | לקראת צמא התיו מים ישבי ארץ תימא בלחמו קדמו נדד׃
|
|
15 | כי־מפני חרבות נדדו מפני חרב נטושה ומפני קשת דרוכה ומפני כבד מלחמה׃
|
|
16 | כי־כה אמר אדני אלי בעוד שנה כשני שכיר וכלה כל־כבוד קדר׃
|
|
17 | ושאר מספר־קשת גבורי בני־קדר ימעטו כי יהוה אלהי־ישראל דבר׃
|
|