| Chapter 22 |
1 | משא גיא חזיון מה־לך אפוא כי־עלית כלך לגגות׃
|
|
2 | תשאות מלאה עיר הומיה קריה עליזה חלליך לא חללי־חרב ולא מתי מלחמה׃
|
|
3 | כל־קציניך נדדו־יחד מקשת אסרו כל־נמצאיך אסרו יחדו מרחוק ברחו׃
|
|
4 | על־כן אמרתי שעו מני אמרר בבכי אל־תאיצו לנחמני על־שד בת־עמי׃
|
|
5 | כי יום מהומה ומבוסה ומבוכה לאדני יהוה צבאות בגיא חזיון מקרקר קר ושוע אל־ההר׃
|
|
6 | ועילם נשא אשפה ברכב אדם פרשים וקיר ערה מגן׃
|
|
7 | ויהי מבחר־עמקיך מלאו רכב והפרשים שת שתו השערה׃
|
|
8 | ויגל את מסך יהודה ותבט ביום ההוא אל־נשק בית היער׃
|
|
9 | ואת בקיעי עיר־דוד ראיתם כי־רבו ותקבצו את־מי הברכה התחתונה׃
|
|
10 | ואת־בתי ירושלם ספרתם ותתצו הבתים לבצר החומה׃
|
|
11 | ומקוה עשיתם בין החמתים למי הברכה הישנה ולא הבטתם אל־עשיה ויצרה מרחוק לא ראיתם׃
|
|
12 | ויקרא אדני יהוה צבאות ביום ההוא לבכי ולמספד ולקרחה ולחגר שק׃
|
|
13 | והנה ששון ושמחה הרג בקר ושחט צאן אכל בשר ושתות יין אכול ושתו כי מחר נמות׃
|
|
14 | ונגלה באזני יהוה צבאות אם־יכפר העון הזה לכם עד־תמתון אמר אדני יהוה צבאות׃
|
|
15 | כה אמר אדני יהוה צבאות לך־בא אל־הסכן הזה על־שבנא אשר על־ הבית׃
|
|
16 | מה־לך פה ומי לך פה כי־חצבת לך פה קבר חצבי מרום קברו חקקי בסלע משכן לו׃
|
|
17 | הנה יהוה מטלטלך טלטלה גבר ועטך עטה׃
|
|
18 | צנוף יצנפך צנפה כדור אל־ארץ רחבת ידים שמה תמות ושמה מרכבות כבודך קלון בית אדניך׃
|
|
19 | והדפתיך ממצבך וממעמדך יהרסך׃
|
|
20 | והיה ביום ההוא וקראתי לעבדי לאליקים בן־חלקיהו׃
|
|
21 | והלבשתיו כתנתך ואבנטך אחזקנו וממשלתך אתן בידו והיה לאב ליושב ירושלם ולבית יהודה׃
|
|
22 | ונתתי מפתח בית־דוד על־שכמו ופתח ואין סגר וסגר ואין פתח׃
|
|
23 | ותקעתיו יתד במקום נאמן והיה לכסא כבוד לבית אביו׃
|
|
24 | ותלו עליו כל כבוד בית־אביו הצאצאים והצפעות כל כלי הקטן מכלי האגנות ועד כל־כלי הנבלים׃
|
|
25 | ביום ההוא נאם יהוה צבאות תמוש היתד התקועה במקום נאמן ונגדעה ונפלה ונכרת המשא אשר־עליה כי יהוה דבר׃
|
|