| Chapter 29 |
1 | הוי אריאל אריאל קרית חנה דוד ספו שנה על־שנה חגים ינקפו׃
|
|
2 | והציקותי לאריאל והיתה תאניה ואניה והיתה לי כאריאל׃
|
|
3 | וחניתי כדור עליך וצרתי עליך מצב והקימתי עליך מצרת׃
|
|
4 | ושפלת מארץ תדברי ומעפר תשח אמרתך והיה כאוב מארץ קולך ומעפר אמרתך תצפצף׃
|
|
5 | והיה כאבק דק המון זריך וכמץ עבר המון עריצים והיה לפתע פתאם׃
|
|
6 | מעם יהוה צבאות תפקד ברעם וברעש וקול גדול סופה וסערה ולהב אש אוכלה׃
|
|
7 | והיה כחלום חזון לילה המון כל־הגוים הצבאים על־אריאל וכל־צביה ומצדתה והמציקים לה׃
|
|
8 | והיה כאשר יחלם הרעב והנה אוכל והקיץ וריקה נפשו וכאשר יחלם הצמא והנה שתה והקיץ והנה עיף ונפשו שוקקה כן יהיה המון כל־הגוים הצבאים על־הר ציון׃
|
|
9 | התמהמהו ותמהו השתעשעו ושעו שכרו ולא־יין נעו ולא שכר׃
|
|
10 | כי־נסך עליכם יהוה רוח תרדמה ויעצם את־עיניכם את־הנביאים ואת־ ראשיכם החזים כסה׃
|
|
11 | ותהי לכם חזות הכל כדברי הספר החתום אשר־יתנו אתו אל־יודע הספר לאמר קרא נא־זה ואמר לא אוכל כי חתום הוא׃
|
|
12 | ונתן הספר על אשר לא־ידע ספר לאמר קרא נא־זה ואמר לא ידעתי ספר׃
|
|
13 | ויאמר אדני יען כי נגש העם הזה בפיו ובשפתיו כבדוני ולבו רחק ממני ותהי יראתם אתי מצות אנשים מלמדה׃
|
|
14 | לכן הנני יוסף להפליא את־העם־הזה הפלא ופלא ואבדה חכמת חכמיו ובינת נבניו תסתתר׃
|
|
15 | הוי המעמיקים מיהוה לסתר עצה והיה במחשך מעשיהם ויאמרו מי ראנו ומי יודענו׃
|
|
16 | הפככם אם־כחמר היצר יחשב כי־יאמר מעשה לעשהו לא עשני ויצר אמר ליוצרו לא הבין׃
|
|
17 | הלוא־עוד מעט מזער ושב לבנון לכרמל והכרמל ליער יחשב׃
|
|
18 | ושמעו ביום־ההוא החרשים דברי־ספר ומאפל ומחשך עיני עורים תראינה׃
|
|
19 | ויספו ענוים ביהוה שמחה ואביוני אדם בקדוש ישראל יגילו׃
|
|
20 | כי־אפס עריץ וכלה לץ ונכרתו כל־שקדי און׃
|
|
21 | מחטיאי אדם בדבר ולמוכיח בשער יקשון ויטו בתהו צדיק׃
|
|
22 | לכן כה־אמר יהוה אל־בית יעקב אשר פדה את־אברהם לא־עתה יבוש יעקב ולא עתה פניו יחורו׃
|
|
23 | כי בראתו ילדיו מעשה ידי בקרבו יקדישו שמי והקדישו את־קדוש יעקב ואת־אלהי ישראל יעריצו׃
|
|
24 | וידעו תעי־רוח בינה ורוגנים ילמדו־לקח׃
|
|