| Chapter 3 |
1 | לאמר הן ישלח איש
את־אשתו והלכה
מאתו והיתה
לאיש־אחר הישוב
אליה עוד הלוא
חנוף תחנף הארץ
ההיא ואת זנית
רעים רבים ושוב
אלי נאם־ יהוה׃
|
|
2 | שאי־עיניך על־שפים
וראי איפה לא שגלת
על־דרכים ישבת להם
כערבי במדבר
ותחניפי ארץ
בזנותיך וברעתך׃
|
|
3 | וימנעו רבבים
ומלקוש לוא היה
ומצח אשה זונה היה
לך מאנת הכלם׃
|
|
4 | הלוא מעתה קראתי
לי אבי אלוף נערי
אתה׃
|
|
5 | הינטר לעולם
אם־ישמר לנצח הנה
דברתי ותעשי הרעות
ותוכל׃
|
|
6 | ויאמר יהוה אלי
בימי יאשיהו המלך
הראית אשר עשתה
משבה ישראל הלכה
היא על־כל־הר גבה
ואל־תחת כל־עץ
רענן ותזני־שם׃
|
|
7 | ואמר אחרי עשותה
את־כל־אלה אלי
תשוב ולא־שבה
ותראה בגודה אחותה
יהודה׃
|
|
8 | וארא כי
על־כל־אדות אשר
נאפה משבה ישראל
שלחתיה ואתן
את־ספר כריתתיה
אליה ולא יראה
בגדה יהודה אחותה
ותלך ותזן גם־היא׃
|
|
9 | והיה מקל זנותה
ותחנף את־הארץ
ותנאף את־האבן
ואת־העץ׃
|
|
10 | וגם־בכל־זאת
לא־שבה אלי בגודה
אחותה יהודה
בכל־לבה כי
אם־בשקר נאם־יהוה׃
|
|
11 | ויאמר יהוה אלי
צדקה נפשה משבה
ישראל מבגדה
יהודה׃
|
|
12 | הלך וקראת
את־הדברים האלה
צפונה ואמרת שובה
משבה ישראל נאם־
יהוה לוא־אפיל פני
בכם כי־חסיד אני
נאם־יהוה לא אטור
לעולם׃
|
|
13 | אך דעי עונך כי
ביהוה אלהיך פשעת
ותפזרי את־דרכיך
לזרים תחת כל־ עץ
רענן ובקולי
לא־שמעתם
נאם־יהוה׃
|
|
14 | שובו בנים שובבים
נאם־יהוה כי אנכי
בעלתי בכם ולקחתי
אתכם אחד מעיר
ושנים ממשפחה
והבאתי אתכם ציון׃
|
|
15 | ונתתי לכם רעים
כלבי ורעו אתכם
דעה והשכיל׃
|
|
16 | והיה כי תרבו
ופריתם בארץ בימים
ההמה נאם־יהוה
לא־יאמרו עוד ארון
ברית־יהוה ולא
יעלה על־לב ולא
יזכרו־בו ולא
יפקדו ולא יעשה
עוד׃
|
|
17 | בעת ההיא יקראו
לירושלם כסא יהוה
ונקוו אליה
כל־הגוים לשם יהוה
לירושלם ולא־ילכו
עוד אחרי שררות
לבם הרע׃
|
|
18 | בימים ההמה ילכו
בית־יהודה על־בית
ישראל ויבאו יחדו
מארץ צפון על־הארץ
אשר הנחלתי
את־אבותיכם׃
|
|
19 | ואנכי אמרתי איך
אשיתך בבנים
ואתן־לך ארץ חמדה
נחלת צבי צבאות
גוים ואמר אבי
תקראו־לי ומאחרי
לא תשובו׃
|
|
20 | אכן בגדה אשה מרעה
כן בגדתם בי בית
ישראל נאם־יהוה׃
|
|
21 | קול על־שפיים נשמע
בכי תחנוני בני
ישראל כי העוו
את־דרכם שכחו
את־יהוה אלהיהם׃
|
|
22 | שובו בנים שובבים
ארפה משובתיכם
הננו אתנו לך כי
אתה יהוה אלהינו׃
|
|
23 | אכן לשקר מגבעות
המון הרים אכן
ביהוה אלהינו
תשועת ישראל׃
|
|
24 | והבשת אכלה
את־יגיע אבותינו
מנעורינו את־צאנם
ואת־בקרם את־
בניהם
ואת־בנותיהם׃
|
|
25 | נשכבה בבשתנו
ותכסנו כלמתנו כי
ליהוה אלהינו
חטאנו אנחנו
ואבותינו מנעורינו
ועד־היום הזה ולא
שמענו בקול יהוה
אלהינו׃
|
|