| Chapter 15 |
1 | ויאמר יהוה אלי אם־יעמד משה ושמואל לפני אין נפשי אל־העם הזה שלח מעל־פני ויצאו׃
|
|
2 | והיה כי־יאמרו אליך אנה נצא ואמרת אליהם כה־אמר יהוה אשר למות למות ואשר לחרב לחרב ואשר לרעב לרעב ואשר לשבי לשבי׃
|
|
3 | ופקדתי עליהם ארבע משפחות נאם־יהוה את־החרב להרג ואת־הכלבים לסחב ואת־עוף השמים ואת־בהמת הארץ לאכל ולהשחית׃
|
|
4 | ונתתים לזועה לכל ממלכות הארץ בגלל מנשה בן־יחזקיהו מלך יהודה על אשר־עשה בירושלם׃
|
|
5 | כי מי־יחמל עליך ירושלם ומי ינוד לך ומי יסור לשאל לשלם לך׃
|
|
6 | את נטשת אתי נאם־יהוה אחור תלכי ואט את־ידי עליך ואשחיתך נלאיתי הנחם׃
|
|
7 | ואזרם במזרה בשערי הארץ שכלתי אבדתי את־עמי מדרכיהם לוא־שבו׃
|
|
8 | עצמו־לי אלמנתו מחול ימים הבאתי להם על־אם בחור שדד בצהרים הפלתי עליה פתאם עיר ובהלות׃
|
|
9 | אמללה ילדת השבעה נפחה נפשה באה שמשה בעד יומם בושה וחפרה ושאריתם לחרב אתן לפני איביהם נאם־יהוה׃
|
|
10 | אוי־לי אמי כי ילדתני איש ריב ואיש מדון לכל־הארץ לא־נשיתי ולא־ נשו־בי כלה מקללוני׃
|
|
11 | אמר יהוה אם־לא שרותך לטוב אם־לוא הפגעתי בך בעת־רעה ובעת צרה את־האיב׃
|
|
12 | הירע ברזל ברזל מצפון ונחשת׃
|
|
13 | חילך ואוצרותיך לבז אתן לא במחיר ובכל־חטאותיך ובכל־גבוליך׃
|
|
14 | והעברתי את־איביך בארץ לא ידעת כי־אש קדחה באפי עליכם תוקד׃
|
|
15 | אתה ידעת יהוה זכרני ופקדני והנקם לי מרדפי אל־לארך אפך תקחני דע שאתי עליך חרפה׃
|
|
16 | נמצאו דבריך ואכלם ויהי דבריך לי לששון ולשמחת לבבי כי־נקרא שמך עלי יהוה אלהי צבאות׃
|
|
17 | לא־ישבתי בסוד־משחקים ואעלז מפני ידך בדד ישבתי כי־זעם מלאתני׃
|
|
18 | למה היה כאבי נצח ומכתי אנושה מאנה הרפא היו תהיה לי כמו אכזב מים לא נאמנו׃
|
|
19 | לכן כה־אמר יהוה אם־תשוב ואשיבך לפני תעמד ואם־תוציא יקר מזולל כפי תהיה ישבו המה אליך ואתה לא־תשוב אליהם׃
|
|
20 | ונתתיך לעם הזה לחומת נחשת בצורה ונלחמו אליך ולא־יוכלו לך כי־ אתך אני להושיעך ולהצילך נאם־יהוה׃
|
|
21 | והצלתיך מיד רעים ופדתיך מכף ערצים׃
|
|