| Chapter 17 |
1 | חטאת יהודה כתובה
בעט ברזל בצפרן
שמיר חרושה על־לוח
לבם ולקרנות
מזבחותיכם׃
|
|
2 | כזכר בניהם
מזבחותם ואשריהם
על־עץ רענן על
גבעות הגבהות׃
|
|
3 | הררי בשדה חילך
כל־אוצרותיך לבז
אתן במתיך בחטאת
בכל־גבוליך׃
|
|
4 | ושמטתה ובך מנחלתך
אשר נתתי לך
והעבדתיך את־איביך
בארץ אשר לא־ ידעת
כי־אש קדחתם באפי
עד־עולם תוקד׃
|
|
5 | כה אמר יהוה ארור
הגבר אשר יבטח
באדם ושם בשר זרעו
ומן־יהוה יסור
לבו׃
|
|
6 | והיה כערער בערבה
ולא יראה כי־יבוא
טוב ושכן חררים
במדבר ארץ מלחה
ולא תשב׃
|
|
7 | ברוך הגבר אשר
יבטח ביהוה והיה
יהוה מבטחו׃
|
|
8 | והיה כעץ שתול
על־מים ועל־יובל
ישלח שרשיו ולא
ירא כי־יבא חם
והיה עלהו רענן
ובשנת בצרת לא
ידאג ולא ימיש
מעשות פרי׃
|
|
9 | עקב הלב מכל ואנש
הוא מי ידענו׃
|
|
10 | אני יהוה חקר לב
בחן כליות ולתת
לאיש כדרכו כפרי
מעלליו׃
|
|
11 | קרא דגר ולא ילד
עשה עשר ולא במשפט
בחצי ימו יעזבנו
ובאחריתו יהיה
נבל׃
|
|
12 | כסא כבוד מרום
מראשון מקום
מקדשנו׃
|
|
13 | מקוה ישראל יהוה
כל־עזביך יבשו
יסורי בארץ יכתבו
כי עזבו מקור
מים־חיים את־יהוה׃
|
|
14 | רפאני יהוה וארפא
הושיעני ואושעה כי
תהלתי אתה׃
|
|
15 | הנה־המה אמרים אלי
איה דבר־יהוה יבוא
נא׃
|
|
16 | ואני לא־אצתי מרעה
אחריך ויום אנוש
לא התאויתי אתה
ידעת מוצא שפתי
נכח פניך היה׃
|
|
17 | אל־תהיה־לי למחתה
מחסי־אתה ביום
רעה׃
|
|
18 | יבשו רדפי
ואל־אבשה אני יחתו
המה ואל־אחתה אני
הביא עליהם יום
רעה ומשנה שברון
שברם׃
|
|
19 | כה־אמר יהוה אלי
הלך ועמדת בשער
בני־עם אשר יבאו
בו מלכי יהודה
ואשר יצאו בו ובכל
שערי ירושלם׃
|
|
20 | ואמרת אליהם שמעו
דבר־יהוה מלכי
יהודה וכל־יהודה
וכל ישבי ירושלם
הבאים בשערים
האלה׃
|
|
21 | כה אמר יהוה השמרו
בנפשותיכם
ואל־תשאו משא ביום
השבת והבאתם בשערי
ירושלם׃
|
|
22 | ולא־תוציאו משא
מבתיכם ביום השבת
וכל־מלאכה לא תעשו
וקדשתם את־ יום
השבת כאשר צויתי
את־אבותיכם׃
|
|
23 | ולא שמעו ולא הטו
את־אזנם ויקשו
את־ערפם לבלתי
שומע ולבלתי קחת
מוסר׃
|
|
24 | והיה אם־שמע
תשמעון אלי
נאם־יהוה לבלתי
הביא משא בשערי
העיר הזאת ביום
השבת ולקדש את־יום
השבת לבלתי
עשות־בה כל־מלאכה׃
|
|
25 | ובאו בשערי העיר
הזאת מלכים ושרים
ישבים על־כסא דוד
רכבים ברכב
ובסוסים המה
ושריהם איש יהודה
וישבי ירושלם
וישבה העיר־הזאת
לעולם׃
|
|
26 | ובאו מערי־יהודה
ומסביבות ירושלם
ומארץ בנימן
ומן־השפלה ומן־
ההר ומן־הנגב
מבאים עולה וזבח
ומנחה ולבונה
ומבאי תודה בית
יהוה׃
|
|
27 | ואם־לא תשמעו אלי
לקדש את־יום השבת
ולבלתי שאת משא
ובא בשערי ירושלם
ביום השבת והצתי
אש בשעריה ואכלה
ארמנות ירושלם ולא
תכבה׃
|
|