| Chapter 20 |
1 | וישמע פשחור בן־אמר הכהן והוא־פקיד נגיד בבית יהוה את־ירמיהו נבא את־הדברים האלה׃
|
|
2 | ויכה פשחור את ירמיהו הנביא ויתן אתו על־המהפכת אשר בשער בנימן העליון אשר בבית יהוה׃
|
|
3 | ויהי ממחרת ויצא פשחור את־ירמיהו מן־המהפכת ויאמר אליו ירמיהו לא פשחור קרא יהוה שמך כי אם־מגור מסביב׃
|
|
4 | כי כה אמר יהוה הנני נתנך למגור לך ולכל־אהביך ונפלו בחרב איביהם ועיניך ראות ואת־כל־יהודה אתן ביד מלך־בבל והגלם בבלה והכם בחרב׃
|
|
5 | ונתתי את־כל־חסן העיר הזאת ואת־כל־יגיעה ואת־כל־יקרה ואת כל־ אוצרות מלכי יהודה אתן ביד איביהם ובזזום ולקחום והביאום בבלה׃
|
|
6 | ואתה פשחור וכל ישבי ביתך תלכו בשבי ובבל תבוא ושם תמות ושם תקבר אתה וכל־אהביך אשר־נבאת להם בשקר׃
|
|
7 | פתיתני יהוה ואפת חזקתני ותוכל הייתי לשחוק כל־היום כלה לעג לי׃
|
|
8 | כי־מדי אדבר אזעק חמס ושד אקרא כי־היה דבר־יהוה לי לחרפה ולקלס כל־היום׃
|
|
9 | ואמרתי לא־אזכרנו ולא־אדבר עוד בשמו והיה בלבי כאש בערת עצר בעצמתי ונלאיתי כלכל ולא אוכל׃
|
|
10 | כי שמעתי דבת רבים מגור מסביב הגידו ונגידנו כל אנוש שלומי שמרי צלעי אולי יפתה ונוכלה לו ונקחה נקמתנו ממנו׃
|
|
11 | ויהוה אותי כגבור עריץ על־כן רדפי יכשלו ולא יכלו בשו מאד כי־ לא השכילו כלמת עולם לא תשכח׃
|
|
12 | ויהוה צבאות בחן צדיק ראה כליות ולב אראה נקמתך מהם כי אליך גליתי את־ריבי׃
|
|
13 | שירו ליהוה הללו את־יהוה כי הציל את־נפש אביון מיד מרעים׃
|
|
14 | ארור היום אשר ילדתי בו יום אשר־ילדתני אמי אל־יהי ברוך׃
|
|
15 | ארור האיש אשר בשר את־אבי לאמר ילד־לך בן זכר שמח שמחהו׃
|
|
16 | והיה האיש ההוא כערים אשר־הפך יהוה ולא נחם ושמע זעקה בבקר ותרועה בעת צהרים׃
|
|
17 | אשר לא־מותתני מרחם ותהי־לי אמי קברי ורחמה הרת עולם׃
|
|
18 | למה זה מרחם יצאתי לראות עמל ויגון ויכלו בבשת ימי׃
|
|