| Chapter 29 |
1 | ואלה דברי הספר
אשר שלח ירמיה
הנביא מירושלם
אל־יתר זקני הגולה
ואל־הכהנים
ואל־הנביאים
ואל־כל־העם אשר
הגלה נבוכדנאצר
מירושלם בבלה׃
|
|
2 | אחרי צאת
יכניה־המלך
והגבירה והסריסים
שרי יהודה וירושלם
והחרש והמסגר
מירושלם׃
|
|
3 | ביד אלעשה בן־שפן
וגמריה בן־חלקיה
אשר שלח צדקיה
מלך־יהודה אל־
נבוכדנאצר מלך בבל
בבלה לאמר׃
|
|
4 | כה אמר יהוה צבאות
אלהי ישראל
לכל־הגולה
אשר־הגליתי
מירושלם בבלה׃
|
|
5 | בנו בתים ושבו
ונטעו גנות ואכלו
את־פרין׃
|
|
6 | קחו נשים והולידו
בנים ובנות וקחו
לבניכם נשים
ואת־בנותיכם תנו
לאנשים ותלדנה
בנים ובנות
ורבו־שם
ואל־תמעטו׃
|
|
7 | ודרשו את־שלום
העיר אשר הגליתי
אתכם שמה והתפללו
בעדה אל־יהוה כי
בשלומה יהיה לכם
שלום׃
|
|
8 | כי כה אמר יהוה
צבאות אלהי ישראל
אל־ישיאו לכם
נביאיכם אשר־
בקרבכם וקסמיכם
ואל־תשמעו
אל־חלמתיכם אשר
אתם מחלמים׃
|
|
9 | כי בשקר הם נבאים
לכם בשמי לא
שלחתים נאם־יהוה׃
|
|
10 | כי־כה אמר יהוה כי
לפי מלאת לבבל
שבעים שנה אפקד
אתכם והקמתי עליכם
את־דברי הטוב
להשיב אתכם
אל־המקום הזה׃
|
|
11 | כי אנכי ידעתי
את־המחשבת אשר
אנכי חשב עליכם
נאם־יהוה מחשבות
שלום ולא לרעה לתת
לכם אחרית ותקוה׃
|
|
12 | וקראתם אתי והלכתם
והתפללתם אלי
ושמעתי אליכם׃
|
|
13 | ובקשתם אתי ומצאתם
כי תדרשני
בכל־לבבכם׃
|
|
14 | ונמצאתי לכם
נאם־יהוה ושבתי
את־שביתכם וקבצתי
אתכם מכל־הגוים
ומכל־המקומות אשר
הדחתי אתכם שם
נאם־יהוה והשבתי
אתכם אל־המקום
אשר־הגליתי אתכם
משם׃
|
|
15 | כי אמרתם הקים לנו
יהוה נבאים בבלה׃
|
|
16 | כי־כה אמר יהוה
אל־המלך היושב
אל־כסא דוד
ואל־כל־העם היושב
בעיר הזאת אחיכם
אשר לא־יצאו אתכם
בגולה׃
|
|
17 | כה אמר יהוה צבאות
הנני משלח בם
את־החרב את־הרעב
ואת־הדבר ונתתי
אותם כתאנים
השערים אשר
לא־תאכלנה מרע׃
|
|
18 | ורדפתי אחריהם
בחרב ברעב ובדבר
ונתתים לזועה לכל
ממלכות הארץ לאלה
ולשמה ולשרקה
ולחרפה בכל־הגוים
אשר־הדחתים שם׃
|
|
19 | תחת אשר־לא־שמעו
אל־דברי נאם־יהוה
אשר שלחתי אליהם
את־עבדי הנבאים
השכם ושלח ולא
שמעתם נאם־יהוה׃
|
|
20 | ואתם שמעו
דבר־יהוה כל־הגולה
אשר־שלחתי מירושלם
בבלה׃
|
|
21 | כה־אמר יהוה צבאות
אלהי ישראל
אל־אחאב בן־קוליה
ואל־צדקיהו בן־
מעשיה הנבאים לכם
בשמי שקר הנני נתן
אתם ביד נבוכדראצר
מלך־בבל והכם
לעיניכם׃
|
|
22 | ולקח מהם קללה לכל
גלות יהודה אשר
בבבל לאמר ישמך
יהוה כצדקיהו
וכאחב אשר־קלם
מלך־בבל באש׃
|
|
23 | יען אשר עשו נבלה
בישראל וינאפו
את־נשי רעיהם
וידברו דבר בשמי
שקר אשר לוא צויתם
ואנכי הוידע ועד
נאם־יהוה׃
|
|
24 | ואל־שמעיהו הנחלמי
תאמר לאמר׃
|
|
25 | כה־אמר יהוה צבאות
אלהי ישראל לאמר
יען אשר אתה שלחת
בשמכה ספרים
אל־כל־העם אשר
בירושלם ואל־צפניה
בן־מעשיה הכהן ואל
כל־ הכהנים לאמר׃
|
|
26 | יהוה נתנך כהן תחת
יהוידע הכהן להיות
פקדים בית יהוה
לכל־איש משגע
ומתנבא ונתתה אתו
אל־המהפכת
ואל־הצינק׃
|
|
27 | ועתה למה לא גערת
בירמיהו הענתתי
המתנבא לכם׃
|
|
28 | כי על־כן שלח
אלינו בבל לאמר
ארכה היא בנו בתים
ושבו ונטעו גנות
ואכלו את־פריהן׃
|
|
29 | ויקרא צפניה הכהן
את־הספר הזה באזני
ירמיהו הנביא׃
|
|
30 | ויהי דבר־יהוה
אל־ירמיהו לאמר׃
|
|
31 | שלח על־כל־הגולה
לאמר כה אמר יהוה
אל־שמעיה הנחלמי
יען אשר נבא לכם
שמעיה ואני לא
שלחתיו ויבטח אתכם
על־שקר׃
|
|
32 | לכן כה־אמר יהוה
הנני פקד על־שמעיה
הנחלמי ועל־זרעו
לא־יהיה לו איש
יושב בתוך־העם הזה
ולא־יראה בטוב
אשר־אני עשה־לעמי
נאם־יהוה כי־סרה
דבר על־יהוה׃
|
|