| Chapter 31 |
1 | בעת ההיא נאם־יהוה
אהיה לאלהים לכל
משפחות ישראל והמה
יהיו־לי לעם׃
|
|
2 | כה אמר יהוה מצא
חן במדבר עם שרידי
חרב הלוך להרגיעו
ישראל׃
|
|
3 | מרחוק יהוה נראה
לי ואהבת עולם
אהבתיך על־כן
משכתיך חסד׃
|
|
4 | עוד אבנך ונבנית
בתולת ישראל עוד
תעדי תפיך ויצאת
במחול משחקים׃
|
|
5 | עוד תטעי כרמים
בהרי שמרון נטעו
נטעים וחללו׃
|
|
6 | כי יש־יום קראו
נצרים בהר אפרים
קומו ונעלה ציון
אל־יהוה אלהינו׃
|
|
7 | כי־כה אמר יהוה
רנו ליעקב שמחה
וצהלו בראש הגוים
השמיעו הללו ואמרו
הושע יהוה את־עמך
את שארית ישראל׃
|
|
8 | הנני מביא אותם
מארץ צפון וקבצתים
מירכתי־ארץ בם עור
ופסח הרה וילדת
יחדו קהל גדול
ישובו הנה׃
|
|
9 | בבכי יבאו
ובתחנונים אובילם
אוליכם אל־נחלי
מים בדרך ישר לא
יכשלו בה כי־הייתי
לישראל לאב ואפרים
בכרי הוא׃
|
|
10 | שמעו דבר־יהוה
גוים והגידו באיים
ממרחק ואמרו מזרה
ישראל יקבצנו
ושמרו כרעה עדרו׃
|
|
11 | כי־פדה יהוה
את־יעקב וגאלו מיד
חזק ממנו׃
|
|
12 | ובאו ורננו
במרום־ציון ונהרו
אל־טוב יהוה
על־דגן ועל־תירש
ועל־ יצהר
ועל־בני־צאן ובקר
והיתה נפשם כגן
רוה ולא־יוסיפו
לדאבה עוד׃
|
|
13 | אז תשמח בתולה
במחול ובחרים
וזקנים יחדו
והפכתי אבלם לששון
ונחמתים ושמחתים
מיגונם׃
|
|
14 | ורויתי נפש הכהנים
דשן ועמי את־טובי
ישבעו נאם־יהוה׃
|
|
15 | כה אמר יהוה קול
ברמה נשמע נהי בכי
תמרורים רחל מבכה
על־בניה מאנה
להנחם על־בניה כי
איננו׃
|
|
16 | כה אמר יהוה מנעי
קולך מבכי ועיניך
מדמעה כי יש שכר
לפעלתך נאם־ יהוה
ושבו מארץ אויב׃
|
|
17 | ויש־תקוה לאחריתך
נאם־יהוה ושבו
בנים לגבולם׃
|
|
18 | שמוע שמעתי אפרים
מתנודד יסרתני
ואוסר כעגל לא למד
השיבני ואשובה כי
אתה יהוה אלהי׃
|
|
19 | כי־אחרי שובי
נחמתי ואחרי הודעי
ספקתי על־ירך בשתי
וגם־נכלמתי כי
נשאתי חרפת נעורי׃
|
|
20 | הבן יקיר לי אפרים
אם ילד שעשעים
כי־מדי דברי בו
זכר אזכרנו עוד
על־כן המו מעי לו
רחם ארחמנו
נאם־יהוה׃
|
|
21 | הציבי לך צינים
שמי לך תמרורים
שתי לבך למסלה דרך
הלכתי שובי בתולת
ישראל שבי אל־עריך
אלה׃
|
|
22 | עד־מתי תתחמקין
הבת השובבה כי־ברא
יהוה חדשה בארץ
נקבה תסובב גבר׃
|
|
23 | כה־אמר יהוה צבאות
אלהי ישראל עוד
יאמרו את־הדבר הזה
בארץ יהודה ובעריו
בשובי את־שבותם
יברכך יהוה
נוה־צדק הר הקדש׃
|
|
24 | וישבו בה יהודה
וכל־עריו יחדו
אכרים ונסעו בעדר׃
|
|
25 | כי הרויתי נפש
עיפה וכל־נפש דאבה
מלאתי׃
|
|
26 | על־זאת הקיצתי
ואראה ושנתי ערבה
לי׃
|
|
27 | הנה ימים באים
נאם־יהוה וזרעתי
את־בית ישראל
ואת־בית יהודה זרע
אדם וזרע בהמה׃
|
|
28 | והיה כאשר שקדתי
עליהם לנתוש
ולנתוץ ולהרס
ולהאביד ולהרע כן
אשקד עליהם לבנות
ולנטוע נאם־יהוה׃
|
|
29 | בימים ההם
לא־יאמרו עוד אבות
אכלו בסר ושני
בנים תקהינה׃
|
|
30 | כי אם־איש בעונו
ימות כל־האדם האכל
הבסר תקהינה שניו׃
|
|
31 | הנה ימים באים
נאם־יהוה וכרתי
את־בית ישראל
ואת־בית יהודה
ברית חדשה׃
|
|
32 | לא כברית אשר כרתי
את־אבותם ביום
החזיקי בידם
להוציאם מארץ
מצרים אשר־המה
הפרו את־בריתי
ואנכי בעלתי בם
נאם־יהוה׃
|
|
33 | כי זאת הברית אשר
אכרת את־בית ישראל
אחרי הימים ההם
נאם־יהוה נתתי
את־תורתי בקרבם
ועל־לבם אכתבנה
והייתי להם לאלהים
והמה יהיו־ לי
לעם׃
|
|
34 | ולא ילמדו עוד איש
את־רעהו ואיש
את־אחיו לאמר דעו
את־יהוה כי־ כולם
ידעו אותי למקטנם
ועד־גדולם
נאם־יהוה כי אסלח
לעונם ולחטאתם לא
אזכר־עוד׃
|
|
35 | כה אמר יהוה נתן
שמש לאור יומם חקת
ירח וכוכבים לאור
לילה רגע הים
ויהמו גליו יהוה
צבאות שמו׃
|
|
36 | אם־ימשו החקים
האלה מלפני
נאם־יהוה גם זרע
ישראל ישבתו מהיות
גוי לפני
כל־הימים׃
|
|
37 | כה אמר יהוה
אם־ימדו שמים
מלמעלה ויחקרו
מוסדי־ארץ למטה
גם־אני אמאס
בכל־זרע ישראל
על־כל־אשר עשו
נאם־יהוה׃
|
|
38 | הנה ימים נאם־יהוה
ונבנתה העיר ליהוה
ממגדל חננאל שער
הפנה׃
|
|
39 | ויצא עוד קוה המדה
נגדו על גבעת גרב
ונסב געתה׃
|
|
40 | וכל־העמק הפגרים
והדשן וכל־השרמות
עד־נחל קדרון
עד־פנת שער הסוסים
מזרחה קדש ליהוה
לא־ינתש ולא־יהרס
עוד לעולם׃
|
|