| Chapter 30 |
1 | |
2 | בן־אדם הנבא ואמרת כה אמר אדני יהוה הילילו הה ליום׃
|
|
3 | כי־קרוב יום וקרוב יום ליהוה יום ענן עת גוים יהיה׃
|
|
4 | ובאה חרב במצרים והיתה חלחלה בכוש בנפל חלל במצרים ולקחו המונה ונהרסו יסודתיה׃
|
|
5 | כוש ופוט ולוד וכל־הערב וכוב ובני ארץ הברית אתם בחרב יפלו׃
|
|
6 | כה אמר יהוה ונפלו סמכי מצרים וירד גאון עזה ממגדל סונה בחרב יפלו־בה נאם אדני יהוה׃
|
|
7 | ונשמו בתוך ארצות נשמות ועריו בתוך־ערים נחרבות תהיינה׃
|
|
8 | וידעו כי־אני יהוה בתתי־אש במצרים ונשברו כל־עזריה׃
|
|
9 | ביום ההוא יצאו מלאכים מלפני בצים להחריד את־כוש בטח והיתה חלחלה בהם ביום מצרים כי הנה באה׃
|
|
10 | כה אמר אדני יהוה והשבתי את־המון מצרים ביד נבוכדראצר מלך־בבל׃
|
|
11 | הוא ועמו אתו עריצי גוים מובאים לשחת הארץ והריקו חרבותם על־ מצרים ומלאו את־הארץ חלל׃
|
|
12 | ונתתי יארים חרבה ומכרתי את־הארץ ביד־רעים והשמתי ארץ ומלאה ביד־זרים אני יהוה דברתי׃
|
|
13 | כה־אמר אדני יהוה והאבדתי גלולים והשבתי אלילים מנף ונשיא מארץ־ מצרים לא יהיה־עוד ונתתי יראה בארץ מצרים׃
|
|
14 | והשמתי את־פתרוס ונתתי אש בצען ועשיתי שפטים בנא׃
|
|
15 | ושפכתי חמתי על־סין מעוז מצרים והכרתי את־המון נא׃
|
|
16 | ונתתי אש במצרים חול תחיל סין ונא תהיה להבקע ונף צרי יומם׃
|
|
17 | בחורי און ופי־בסת בחרב יפלו והנה בשבי תלכנה׃
|
|
18 | ובתחפנחס חשך היום בשברי־שם את־מטות מצרים ונשבת־בה גאון עזה היא ענן יכסנה ובנותיה בשבי תלכנה׃
|
|
19 | ועשיתי שפטים במצרים וידעו כי־אני יהוה׃
|
|
20 | ויהי באחת עשרה שנה בראשון בשבעה לחדש היה דבר־יהוה אלי לאמר׃
|
|
21 | בן־אדם את־זרוע פרעה מלך־מצרים שברתי והנה לא־חבשה לתת רפאות לשום חתול לחבשה לחזקה לתפש בחרב׃
|
|
22 | לכן כה־אמר אדני יהוה הנני אל־פרעה מלך־מצרים ושברתי את־זרעתיו את־החזקה ואת־הנשברת והפלתי את־החרב מידו׃
|
|
23 | והפצותי את־מצרים בגוים וזריתם בארצות׃
|
|
24 | וחזקתי את־זרעות מלך בבל ונתתי את־חרבי בידו ושברתי את־זרעות פרעה ונאק נאקות חלל לפניו׃
|
|
25 | והחזקתי את־זרעות מלך בבל וזרעות פרעה תפלנה וידעו כי־אני יהוה בתתי חרבי ביד מלך־בבל ונטה אותה אל־ארץ מצרים׃
|
|
26 | והפצותי את־מצרים בגוים וזריתי אותם בארצות וידעו כי־אני יהוה׃
|
|