| Chapter 32 |
1 | ויהי בשתי עשרה
שנה בשני־עשר חדש
באחד לחדש היה
דבר־יהוה אלי
לאמר׃
|
|
2 | בן־אדם שא קינה
על־פרעה מלך־מצרים
ואמרת אליו כפיר
גוים נדמית ואתה
כתנים בימים ותגח
בנהרותיך
ותדלח־מים ברגליך
ותרפס נהרותם׃
|
|
3 | כה אמר אדני יהוה
ופרשתי עליך
את־רשתי בקהל עמים
רבים והעלוך
בחרמי׃
|
|
4 | ונטשתיך בארץ
על־פני השדה אטילך
והשכנתי עליך
כל־עוף השמים
והשבעתי ממך חית
כל־הארץ׃
|
|
5 | ונתתי את־בשרך
על־ההרים ומלאתי
הגאיות רמותך׃
|
|
6 | והשקיתי ארץ צפתך
מדמך אל־ההרים
ואפקים ימלאון
ממך׃
|
|
7 | וכסיתי בכבותך
שמים והקדרתי
את־ככביהם שמש
בענן אכסנו וירח
לא־ יאיר אורו׃
|
|
8 | כל־מאורי אור
בשמים אקדירם עליך
ונתתי חשך על־ארצך
נאם אדני יהוה׃
|
|
9 | והכעסתי לב עמים
רבים בהביאי שברך
בגוים על־ארצות
אשר לא־ידעתם׃
|
|
10 | והשמותי עליך עמים
רבים ומלכיהם
ישערו עליך שער
בעופפי חרבי על־
פניהם וחרדו
לרגעים איש לנפשו
ביום מפלתך׃
|
|
11 | כי כה אמר אדני
יהוה חרב מלך־בבל
תבואך׃
|
|
12 | בחרבות גבורים
אפיל המונך עריצי
גוים כלם ושדדו
את־גאון מצרים
ונשמד כל־המונה׃
|
|
13 | והאבדתי
את־כל־בהמתה מעל
מים רבים ולא
תדלחם רגל־אדם עוד
ופרסות בהמה לא
תדלחם׃
|
|
14 | אז אשקיע מימיהם
ונהרותם כשמן
אוליך נאם אדני
יהוה׃
|
|
15 | בתתי את־ארץ מצרים
שממה ונשמה ארץ
ממלאה בהכותי
את־כל־יושבי בה
וידעו כי־אני
יהוה׃
|
|
16 | קינה היא וקוננוה
בנות הגוים תקוננה
אותה על־מצרים
ועל־כל־ המונה
תקוננה אותה נאם
אדני יהוה׃
|
|
17 | ויהי בשתי עשרה
שנה בחמשה עשר
לחדש היה דבר־יהוה
אלי לאמר׃
|
|
18 | בן־אדם נהה
על־המון מצרים
והורדהו אותה
ובנות גוים אדרם
אל־ארץ תחתיות
את־יורדי בור׃
|
|
19 | ממי נעמת רדה
והשכבה את־ערלים׃
|
|
20 | בתוך חללי־חרב
יפלו חרב נתנה
משכו אותה
וכל־המוניה׃
|
|
21 | ידברו־לו אלי
גבורים מתוך שאול
את־עזריו ירדו
שכבו הערלים חללי־
חרב׃
|
|
22 | שם אשור וכל־קהלה
סביבותיו קברתיו
כלם חללים הנפלים
בחרב׃
|
|
23 | אשר נתנו קברתיה
בירכתי־בור ויהי
קהלה סביבות קברתה
כלם חללים נפלים
בחרב אשר־נתנו
חתית בארץ חיים׃
|
|
24 | שם עילם וכל־המונה
סביבות קברתה כלם
חללים הנפלים בחרב
אשר־ ירדו ערלים
אל־ארץ תחתיות אשר
נתנו חתיתם בארץ
חיים וישאו כלמתם
את־יורדי בור׃
|
|
25 | בתוך חללים נתנו
משכב לה בכל־המונה
סביבותיו קברתה
כלם ערלים
חללי־חרב כי־נתן
חתיתם בארץ חיים
וישאו כלמתם
את־יורדי בור בתוך
חללים נתן׃
|
|
26 | שם משך תבל
וכל־המונה
סביבותיו קברותיה
כלם ערלים מחללי
חרב כי־ נתנו
חתיתם בארץ חיים׃
|
|
27 | ולא ישכבו
את־גבורים נפלים
מערלים אשר
ירדו־שאול
בכלי־מלחמתם ויתנו
את־חרבותם תחת
ראשיהם ותהי עונתם
על־עצמותם כי־חתית
גבורים בארץ חיים׃
|
|
28 | ואתה בתוך ערלים
תשבר ותשכב
את־חללי־חרב׃
|
|
29 | שמה אדום מלכיה
וכל־נשיאיה
אשר־נתנו בגבורתם
את־חללי־חרב המה
את־ערלים ישכבו
ואת־ירדי בור׃
|
|
30 | שמה נסיכי צפון
כלם וכל־צדני
אשר־ירדו את־חללים
בחתיתם מגבורתם
בושים וישכבו
ערלים את־חללי־חרב
וישאו כלמתם
את־יורדי בור׃
|
|
31 | אותם יראה פרעה
ונחם על־כל־המונה
חללי־חרב פרעה
וכל־חילו נאם אדני
יהוה׃
|
|
32 | כי־נתתי את־חתיתו
בארץ חיים והשכב
בתוך ערלים
את־חללי־חרב פרעה
וכל־המונה נאם
אדני יהוה׃
|
|