| Chapter 39 |
1 | ואתה בן־אדם הנבא
על־גוג ואמרת כה
אמר אדני יהוה
הנני אליך גוג
נשיא ראש משך
ותבל׃
|
|
2 | ושבבתיך וששאתיך
והעליתיך מירכתי
צפון והבאותך
על־הרי ישראל׃
|
|
3 | והכיתי קשתך מיד
שמאולך וחציך מיד
ימינך אפיל׃
|
|
4 | על־הרי ישראל תפול
אתה וכל־אגפיך
ועמים אשר אתך
לעיט צפור כל־ כנף
וחית השדה נתתיך
לאכלה׃
|
|
5 | על־פני השדה תפול
כי אני דברתי נאם
אדני יהוה׃
|
|
6 | ושלחתי־אש במגוג
ובישבי האיים לבטח
וידעו כי־אני
יהוה׃
|
|
7 | ואת־שם קדשי אודיע
בתוך עמי ישראל
ולא־אחל
את־שם־קדשי עוד
וידעו הגוים
כי־אני יהוה קדוש
בישראל׃
|
|
8 | הנה באה ונהיתה
נאם אדני יהוה הוא
היום אשר דברתי׃
|
|
9 | ויצאו ישבי ערי
ישראל ובערו
והשיקו בנשק ומגן
וצנה בקשת ובחצים
ובמקל יד וברמח
ובערו בהם אש שבע
שנים׃
|
|
10 | ולא־ישאו עצים
מן־השדה ולא יחטבו
מן־היערים כי בנשק
יבערו־אש ושללו
את־שלליהם ובזזו
את־בזזיהם נאם
אדני יהוה׃
|
|
11 | והיה ביום ההוא
אתן לגוג מקום־שם
קבר בישראל גי
העברים קדמת הים
וחסמת היא
את־העברים וקברו
שם את־גוג
ואת־כל־המונה
וקראו גיא המון
גוג׃
|
|
12 | וקברום בית ישראל
למען טהר את־הארץ
שבעה חדשים׃
|
|
13 | וקברו כל־עם הארץ
והיה להם לשם יום
הכבדי נאם אדני
יהוה׃
|
|
14 | ואנשי תמיד יבדילו
עברים בארץ מקברים
את־העברים
את־הנותרים על־
פני הארץ לטהרה
מקצה שבעה־חדשים
יחקרו׃
|
|
15 | ועברו העברים בארץ
וראה עצם אדם ובנה
אצלו ציון עד קברו
אתו המקברים
אל־גיא המון גוג׃
|
|
16 | וגם שם־עיר המונה
וטהרו הארץ׃
|
|
17 | ואתה בן־אדם
כה־אמר אדני יהוה
אמר לצפור כל־כנף
ולכל חית השדה
הקבצו ובאו האספו
מסביב על־זבחי אשר
אני זבח לכם זבח
גדול על הרי ישראל
ואכלתם בשר ושתיתם
דם׃
|
|
18 | בשר גבורים תאכלו
ודם־נשיאי הארץ
תשתו אילים כרים
ועתודים פרים
מריאי בשן כלם׃
|
|
19 | ואכלתם־חלב לשבעה
ושתיתם דם לשכרון
מזבחי אשר־זבחתי
לכם׃
|
|
20 | ושבעתם על־שלחני
סוס ורכב גבור
וכל־איש מלחמה נאם
אדני יהוה׃
|
|
21 | ונתתי את־כבודי
בגוים וראו
כל־הגוים את־משפטי
אשר עשיתי ואת־
ידי אשר־שמתי בהם׃
|
|
22 | וידעו בית ישראל
כי אני יהוה
אלהיהם מן־היום
ההוא והלאה׃
|
|
23 | וידעו הגוים כי
בעונם גלו
בית־ישראל על אשר
מעלו־בי ואסתר פני
מהם ואתנם ביד
צריהם ויפלו בחרב
כלם׃
|
|
24 | כטמאתם וכפשעיהם
עשיתי אתם ואסתר
פני מהם׃
|
|
25 | לכן כה אמר אדני
יהוה עתה אשיב
את־שבית יעקב
ורחמתי כל־בית
ישראל וקנאתי לשם
קדשי׃
|
|
26 | ונשו את־כלמתם
ואת־כל־מעלם אשר
מעלו־בי בשבתם
על־אדמתם לבטח
ואין מחריד׃
|
|
27 | בשובבי אותם
מן־העמים וקבצתי
אתם מארצות איביהם
ונקדשתי בם לעיני
הגוים רבים׃
|
|
28 | וידעו כי אני יהוה
אלהיהם בהגלותי
אתם אל־הגוים
וכנסתים על־ אדמתם
ולא־אותיר עוד מהם
שם׃
|
|
29 | ולא־אסתיר עוד פני
מהם אשר שפכתי
את־רוחי על־בית
ישראל נאם אדני
יהוה׃
|
|