| Chapter 47 |
1 | וישבני אל־פתח הבית והנה־מים יצאים מתחת מפתן הבית קדימה כי־פני הבית קדים והמים ירדים מתחת מכתף הבית הימנית מנגב למזבח׃
|
|
2 | ויוצאני דרך־שער צפונה ויסבני דרך חוץ אל־שער החוץ דרך הפונה קדים והנה־מים מפכים מן־הכתף הימנית׃
|
|
3 | בצאת־האיש קדים וקו בידו וימד אלף באמה ויעברני במים מי אפסים׃
|
|
4 | וימד אלף ויעברני במים מים ברכים וימד אלף ויעברני מי מתנים׃
|
|
5 | וימד אלף נחל אשר לא־אוכל לעבר כי־גאו המים מי שחו נחל אשר לא־ יעבר׃
|
|
6 | ויאמר אלי הראית בן־אדם ויולכני וישבני שפת הנחל׃
|
|
7 | בשובני והנה אל־שפת הנחל עץ רב מאד מזה ומזה׃
|
|
8 | ויאמר אלי המים האלה יוצאים אל־הגלילה הקדמונה וירדו על־הערבה ובאו הימה אל־הימה המוצאים ונרפאו המים׃
|
|
9 | והיה כל־נפש חיה אשר־ישרץ אל כל־אשר יבוא שם נחלים יחיה והיה הדגה רבה מאד כי באו שמה המים האלה וירפאו וחי כל אשר־יבוא שמה הנחל׃
|
|
10 | והיה יעמדו עליו דוגים מעין גדי ועד־עין עגלים משטוח לחרמים יהיו למינה תהיה דגתם כדגת הים הגדול רבה מאד׃
|
|
11 | בצאתו וגבאיו ולא ירפאו למלח נתנו׃
|
|
12 | ועל־הנחל יעלה על־שפתו מזה ומזה כל־עץ־מאכל לא־יבול עלהו ולא־ יתם פריו לחדשיו יבכר כי מימיו מן־המקדש המה יוצאים והיו פריו למאכל ועלהו לתרופה׃
|
|
13 | כה אמר אדני יהוה גה גבול אשר תתנחלו את־הארץ לשני עשר שבטי ישראל יוסף חבלים׃
|
|
14 | ונחלתם אותה איש כאחיו אשר נשאתי את־ידי לתתה לאבתיכם ונפלה הארץ הזאת לכם בנחלה׃
|
|
15 | וזה גבול הארץ לפאת צפונה מן־הים הגדול הדרך חתלן לבוא צדדה׃
|
|
16 | חמת ברותה סברים אשר בין־גבול דמשק ובין גבול חמת חצר התיכון אשר אל־גבול חורן׃
|
|
17 | והיה גבול מן־הים חצר עינון גבול דמשק וצפון צפונה וגבול חמת ואת פאת צפון׃
|
|
18 | ופאת קדים מבין חורן ומבין־דמשק ומבין הגלעד ומבין ארץ ישראל הירדן מגבול על־הים הקדמוני תמדו ואת פאת קדימה׃
|
|
19 | ופאת נגב תימנה מתמר עד־מי מריבות קדש נחלה אל־הים הגדול ואת פאת־תימנה נגבה׃
|
|
20 | ופאת־ים הים הגדול מגבול עד־נכח לבוא חמת זאת פאת־ים׃
|
|
21 | וחלקתם את־הארץ הזאת לכם לשבטי ישראל׃
|
|
22 | והיה תפלו אותה בנחלה לכם ולהגרים הגרים בתוככם אשר־הולדו בנים בתוככם והיו לכם כאזרח בבני ישראל אתכם יפלו בנחלה בתוך שבטי ישראל׃
|
|
23 | והיה בשבט אשר־גר הגר אתו שם תתנו נחלתו נאם אדני יהוה׃
|
|